שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן נ׳ (ב׳)

והנה בהא דאמרו בקידושין דף ס"ד אלא אמר ר"א רישא בידו הקשה הר"ן להמני' נשבית במגו דאי בעי אמר קדשתיה לפסול לה דמפסלה בהכי וכתב בחידושי מהרי"ט דל"ק דלא חשיב מיגו דלא בעי מרע נפשיה שעשה איסור בידים ונשבית הוא לא עשה דבר וראיתי בשעה"מ פח"י הכ"ד מהלכות א"ב שמטעים דבריו מה שאמרו בקידושין הנ"ל דל"ש מגו כל שמשים עצמו רשע ע"ש ואני אומר דאף דיש לומר דרצונו לעשות תשובה שלא תנשא לכהן ולא תאכל בתרומה מכל מקום כל שיכול לטעון נשבית ויתקן הדבר שייך אין אדם משים עצמו רשע דגם בזה מתקן ולא שייך שרצונו לעשות תשובה וכמ"ש לעיל. איברא דהדבר תמוה דא"כ מה פריך והרי בידו להשיאה לממזר והא קא מרע נפשיה ואין אדם משים עצמו רשע ולא שייך מיגו וכבר הקשה כן השעה"מ שם ומ"ש דמיגו דבידו אלים טפי הוא תמוה דא"כ גם בידו לקדשה לפסול לה ועוד בידו באיסור לא אמרינן כמ"ש התוס' בסוכה דף ל"א ובזבחים דף ל"ד. והנראה בזה דאם נימא דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווים להפרישו ואף אב אין מחויב בחינוך בתו ועיין מ"א סי' שמ"ג ס"ק א' א"כ בידו להשיאה לממזר כל שהיא קטנה ושפיר פריך דאמאי כשהיא קטנה אינו נאמן הא בידו וא"ל דזה חשוב כספי בידים דהא מקדשה ומקבל קידושיה דזה אינו דיש לומר דבידו להשיאה ע"י ביאה ולא ספי בידים וז"ש והרי בידו להשיאה דהיינו ביאה דאינו ספי בידים כלל ומהרי"ט לא כתב רק דא"נ במגו דקדשתיה לפסול לה דהא בקדשה וקיבל קידושין עושה איסור בידים ואין אדם משים עצמו רשע. מיהו באמת אכתי יקשה יהיה נאמן במגו דאמר שנבעלה לפסול לה בדרך קידושין מיהו כשהיא גדולה לא שייך זאת ומיהו גם להשיאה לממזר צ"ע בזה. והנה נסתפקתי אם אמר האב על בתו שהיא ממזרת דנאמן האב היאך הדין אם באמת אינה ממזרת והוא אומר כן אם אינו עושה איסור דהיא נושאת ממזר וכדומה וצ"ע בזה: