שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן מ״ו (ג׳)

ודרך אגב אזכיר מה שנשאלתי בעש"ק צו ז' ניסן תרכ"ו מ"ק סקאלי מהחריף מו"ה אברהם נ"י במה שאירע שאשה אחת יש לה וסת שקודם כ"ט יום בודאי אינה רואה רק שלאחר כ"ט יום פעמים מקדמת ופעמים מאחרת והנה הדין מבואר בש"ע סי' קפ"ו ס"ג דמקרי וסת עכ"פ לענין זה שקודם י"ד יום בודאי אינה רואה רק שהגאון בחוות דעת משיג ע"ז וע"כ ביקש שאיישב לו דברי הש"ע. והנה עיינתי בחוות דעת ולפענ"ד לא קשה כלל קושיותיו מה שהקשה דא"כ באשה שדרכה לראות תמיד אחר שלשים אבל אחר שלשים אין לה זמן קבוע פעמים מקדמת ופעמים מאחרת א"כ לא תצטרך לחוש לעונה בינונית דהרי אתחזקה שלא תראה קודם שלשים יום והרי אנו קי"ל דחוששת לעונה בינונית ועיין ש"ך סי' קפ"ט ס"ק למ"ד ובאחרונים שם ולפענ"ד ל"ק דשאני עונה בינונית שע"פ רוב הנשים רואות בעונה בינונית ולכך חוששת ואף דאם יש לה ווסת קבוע אינה חוששת לעונה בינונית היינו דוקא קבוע ממש דנראה שיצאה מכלל הנשים דעלמא אבל כל שאינה קבוע ממש לא יצאה מכלל רוב נשים וחוששת לעונה בינונית אבל זה דוקא לעונה בינונית ולא לענין שאר ווסת וז"ב. ומה שהאריך בענין אשה שאין לה וסת שכתב הב"י בשם הר"ן דיש לחוש לחימוד התשמיש כמו מקריים אכילה וקפיצה וה"ה בזה. לא ידעתי כוונתו דשאני אשה שאין לה ווסת כלל דודאי חיישינן אבל כאן על קודם י"ד יום יש לה וסת שלא ראתה וז"ב כשמש. ומ"ש שהתה"ד הביא ראיה ממהרי"ל ודחה ראייתו. הנה אני לא ראיתי בתה"ד שהביא ראיה ממהרי"ל. ובאמת שאין ראייתו ממהרי"ל ראיה כלל כמ"ש החו"ד. אבל התה"ד לא כתב כלל ממהרי"ל ע"ש סי' רמ"ז. ובזה ניחא מ"ש בהגהות הגאון מוהרב"פ שממהרי"ל בתשובה סי' ר"ג נראה שאין לחוש אפילו לעונה בינונית ואילו מהתה"ד לא משמע כן ולפמ"ש החו"ד אתי שפיר דמהרי"ל מיירי שבדקה עצמה ע"י מוך רק משום דכי לא תהיה טמאה לעולם לכך כל שמטמאינן לה בימים שדרכה לראות סגי ואין לה לחוש אף לעונה בינונית אבל בהך דתה"ד שפיר חיישינן לעונה בינונית דהוא דרך רוב הנשים וז"ב. והנה ראיתי בתה"ד שם שמחלק בין מעל"ע דחיישינן טפי כיון שהרי דם לפניך ע"ש. ולפענ"ד להמתיק הדברים עפמ"ש הט"ז ביו"ד סי' שצ"ז דלענין מיתה כל שמת ואנו מסופקים מתי מת יש לנו לחוש שמת קודם משום דאדם עלול למות רק כל זמן שהוא חי יש לו חזקת חי אבל כל שמת יש לחוש למפרע ע"ש וה"ה כאן באמת מה דווסתות דרבנן הוא משום חזקת טהרה ואף דאשה עלולה לראות מכל מקום כל זמן שלא ראינו שראתה מוקמינן בחזקת טהרה אבל כל שראתה דם שוב חיישינן למפרע וזה ברור כשמש: