שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן מ׳ (ג׳)

והנה בשנת תרכ"ד עש"ק לך הגיעני מכתב מהנ"ל באשה זקנה שחדל להיות לה אורח כנשים וזה כמו שנה שאירע לה שזב ממנה דם בכל עת והיתה אצל רופא עכו"ם ונתן לה רפואות ועלתה בידו על משך זמן מועט וכעת חזר הדבר לקלקולו הראשון והרופא אומר שיש לה מכה באותו מקום ואם תתרפא מזה אז תהיה נקיה אבל לא אמר בפירוש שממכה זאת בא הדם והמילדת ישראלית בדקה אותה ואמרה שמרגשת באצבעה שיוצא מהאם כמו ווארציל גדול ארכו כמו אורך חצי אצבע אך אי אפשר לה לדעת אם דם נצרר בתוך המכה רק בכל פעם שנגעה באצבע באותו מקום נתלכלך אצבעה בדם ואי אפשר לה לחתוך אותה מכה כי יש חשש סכנה. ומעלתו האריך להתיר. והנה זה פשוט שיש להתיר כיון שהיא זקנה שאין לה וסת כלל ופשיטא דיש לתלות בדם המכה אף שא"י אם מוציאה דם וכמ"ש מעלתו באורך והדברים פשוטים ואין צריך אריכות אך מ"ש מעלתו בשם התניא בש"ע שלו שכתב דהא דלא בעינן שתדע שמכתה מוציאה דם היינו דוקא של"צ שתדע שמכתה מוציאה דם לחוץ אבל עכ"פ בעינן שתדע שנצרר בתוכו דם והביא שגם הח"ס הסכים כן. הנה הש"ע שלו אין לי ולפענ"ד היא תמוה דמנין תוכל לדעת אם נצרר דם בתוכה וכי ידיה ועיניה למטה ובפרט במקור לדעת שמכתה מוציאה דם תוכל לדעת אם נוגעת בהמכה ומתלכלך בדם אבל זאת שנצרר הדם מנין לה לדעת וע"כ היא לפענ"ד דברים שאינם. ומ"ש ע"פ דברי הנוב"י מהד"ת סי' ק"כ שכתב דאי אפשר לפה"ק בלי דם וא"כ נטמאה לפענ"ד אין דבריו נכונים וכל האחרונים חלקו עליו ולפענ"ד פתיחת הקבר הוא ע"י שנפתח הקבר מאליו אבל מה שהרופא פותח או איזה גרם אחר ל"ש פתיח' הקבר וגם לדברי הנוב"י כיון שהיא זקנה ומסולקת דמים שוב לא שייך א"א לפתיח' הקבר בלי דם ואף שהנוב"י חושש גם בזקנה לפענ"ד בזה ודאי דברי אחרונים נראים: והנה עיינתי בשו"ת ח"ס סי' קנ"ג וראיתי שכל יסודו במ"ש הרשב"א דנאמנת לומר מכה יש לי במקור שמשם הדם יוצא ומשמע דבעי שתדע שעכ"פ נצרר הדם וראוי לצאת. הנה לפענ"ד דברי הרשב"א נכונים מטעם אחר דהנה כל החרדה שיש לחוש לדם המקור הוא משום דרוב דמים באין מן המקור והנה באמת אם שדם המקור רחוק יותר מדם המכה והוה קורבא מכל מקום רוב עדיף מקרוב והנה כבר נודע מ"ש הנימוק"י פרק שני בב"ב בסוגיא דניפול גבי ענבי דמצנעי דהא דרוב עדיף הוא דוקא כשאנו דנין על הדבר אם הוא בא מהרוב או מהקרוב אבל אם אנו דנין שבאותו מקום הקרוב שם הוא הדבר שייך כנכ"ה וכ"כ הסמ"ע בסי' רנ"ט והט"ז שם במחכת"ה לא הבין דברי הסמ"ע ונעלם ממנו דברי הנימוק"י אף שביו"ד סי' קכ"ט וסי' רצ"ה כתב בעצמו מדעתא דנפשיה כן ולפ"ז ז"ש הרשב"א דנאמנת לומר מכה יש לי באותו מקום שמשם הדם יוצא והיינו במקום הקרוב עצמו וא"כ בודאי קרוב עדיף: