שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ל״ח (ב׳)

הנה בשו"ת זקני בעל מג"ש בשו"ת פ"י ח"א חלק חו"מ סי' וא"ו רצה לחדש דבצ"מ לא מזדקקינן ליה אם יש לו שט"ח בלי נאמנות נגד יתומים ומטעם דלא שייך לומר כל מה דמצי אביהן למטען דהא אביהן גופא אי טעין לא מזדקקין ליה בצ"מ כדאמרינן בשבועות דף מ"א ולא טענינן ליתמי רק מה דמצי אביהן למטען ע"ש שהאריך בזה ואח"כ הקשה מהך דב"ב ברבה ב"ש דאמרו שם דמתיירא מזה דאמור רבנן הבא לפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה והא היה צורבא מרבנן ולא יצטרך לשבע והאריך בזה והנה אם כי כאיש גבורתו ודפח"ח בכ"ז לא זכיתי להבין דבריו הקדושים דע"כ לא אמרינן דצורבא מרבנן לא מזדקקין ליה רק אם מביא שטר דהוה חזקה דשטרא בידך מה בעי רק דחז"ל תקנו דאי אמר אשתבע לי משבעינן ליה וא"כ כל שהוא צורבא מרבנן לא מזדקקינן ליה אבל כאן באמת טען שמלוה אחרת היה ע"פ ונתיירא דאי הדר הקרקע לא יהיה נאמן ויצטרך לשבע ובזה ל"מ מה דהוא צורבא מרבנן ובלא"ה נראה דכל הטעם דלא מזדקקינן ליה הוא משום דמחזי כחושדו כמ"ש רש"י ולפ"ז כאן דר"ע חשדיה דאכל ארעא דיתמי א"כ כ"ע חשדי ליה ובודאי אף צורבא מרבנן מזדקקינן ליה וצריך לשבע. ובגוף הדין נראה לי דבודאי מזדקקינן ליה וזה תקנת היתומים דהרי אם יתפוס הצורבא מרבנן לא מפקינן מיניה וא"כ הרי תפיסה דבר נקל הוא כמ"ש הה"מ פכ"א מעדות וא"כ יהיה גריעותא ליתומים ובכה"ג ודאי מזדקקינן ליה וז"ב כשמש ועיין שם בפ"י שגם הוא נחית קצת לזה אבל לא ביאר הדבר כמ"ש ודו"ק היטב ועיין בחידושי פ"י בכתובות דף פ"ז בד"ה מנכסי יתומים ומנכסים משועבדים מ"ש בשם הנתיבות משפט הספרדי ובימי ילדותי כוונתי לדבריו ומ"ש הוא בעצמו בזה ודו"ק: