שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ט (ג׳)

איברא דצ"ע בהא דאמר דהוקש תפילין לת"ת וקשה לפמ"ש הרמב"ם פ"א מת"ת דהאשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר איש ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמי' שלא ילמוד את בתו ת"ת וכו' ולפ"ז מה ראיה מדאתקש לת"ת הא שם לא כתיב רק ושננתם לבניך ומזה דרשינן ולא לבנותיך וא"כ זה דוקא ללמד תורה אינו מחוייב האב אבל אשה בעצמה מקבלת שכר כשתלמוד וא"כ גם האשה תהי' מקבלת שכר כשמניחה תפילין וא"ל דאין היקש למחצה ומדפטור האב ללמוד כמו כן בתפילין פטורה דזה אינו דהא כל שאינו מצד הסברא לא אמרינן אין היקש למחצה כמ"ש הפ"י בכמה מקומות וכן מבואר בספרי הכללים וכאן יש לומר דמשום תפלות היא דפטור משא"כ בתפילין וצריך לומר דגם תפילין לפי שהאשה אינה יכולה לשמור עצמה כ"כ מבלי הפחה גם זה מסתבר דפטורה וצ"ע בכ"ז כי לא מצאתי בזה דבר להמחברים: מצוה ל"ב ולשון ספרי וקדשתו בע"כ שאלני הרב החריף מוה' אורי זאב דמלשון הרמב"ם משמע דקאי על מצוה להקדימו שזה בע"כ ואינו בבחירת הכהן וביבמות דף צ"א דרשו זאת לענין נשי' פסולות. והשבתי דבאמת נוכל לומר דמה דדריש הש"ס על נשי' פסולות הוא שבזה נצטוינו לכפותו אבל באמת גם על שאר כיבודים נצטוינו לקדשם בע"כ ולא יועיל מחילתם ומטעם שאין זה מפני כבודם רק מצד שלחם אלקי' הם מקריבי' והי' קודש ואינם רשאי' למחול על כבודם שאין זה כבוד' רק מפני כבוד השם וכעין דאמרו בקידושין דשאני כבוד המלך מכבוד ת"ח דת"ח תורה דיליה היא ע"ש וה"ה כאן. שוב ראיתי דבמרדכי פרק הניזקין מבואר דדוקא נשים פסולות הוא דכופין אבל מעלת הקדימה יכול למחול דכהונה דיליה הוא וכ"כ המג"א סי' קנ"ט ס"ק ע"ה. אבל באמת לפענ"ד ממ"ש כי את לחם אלקיך הוא מקריב א"כ מבואר דאינו יכול למחול. ואולי דזה הטעם דבזמן הזה יכול למחול לפי שאינו מקריב לחם אלקים וא"כ כהונה דיליה הוא ועט"ז שם מ"ש בזה ועיין ברכי יוסף מ"ש בזה ולפמ"ש יש להאריך בזה ואכ"מ ועיין באר שבע בהוריות דף י"ג מה שהאריך בענין זה ולפמ"ש יש להאריך בזה ולא נפניתי כעת: