והנה הרב החריף מוה' אורי וואלף הקשה היאך ילפינן מת"ת דא"כ מנ"ל דדוקא מ"ע שהז"ג והא ת"ת הוה מ"ע שלא הז"ג ואפ"ה פטרו והיא קושיא גדול' ולא ראיתי למי שיתעורר בזה. והנראה בזה דהנה בטעם מ"ע שהז"ג דפטורי כבר הבאתי בחבורי יד שאול בסי' ר"ס דהטע' לפי שהאשה רשות בעלה עליה ואולי לא תוכל לעשות בזמן ההיא ע"ש בשם אבודרהם ולפ"ז אומר אני דבר נחמד דעד כאן לא אמרינן דמ"ע שלא הזמן גרמא נשים חייבות רק במצוה מזוזה מעקה אבידה ושילוח הקן דאינן חייבות בכל עת רק בעת שיקרה מצוה זו לקיים רק שאינו תלוי בזמן מיוחד דוקא בזה קרוי מ"ע שלא הזמ"ג ונשים חייבות דאם לא תוכל לעשות בזמן הלז תעשה אח"כ ביום אחר אבל ת"ת דהמצוה היא בכל עת וא"כ בודאי הוה כמו מעשהז"ג דפטורות מכ"ש בזה שבכל עת מחוייבת בת"ת והרי רשות בעלה עליה ולכך פטורה וז"ב בסברא ומה דפריך הש"ס והרי ת"ת פ"ו וכו' מ"ע שלהז"ג ונשים פטורות היינו דבא לשלול הכלל דמ"ע שלא הז"ג חייבות ומ"ע שהז"ג נשים פטורות שפיר פריך דאין הכלל אמת אבל מ"מ בזה שוה ת"ת למ"ע שהז"ג ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.