שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ז (ג׳)

אמנם נראה דזה דוקא אם סופו לירד שייך לומר דלא מפסל משום זחילה אבל אם אין סופו לירד שוב אי אפשר לומר דחרדלית של גשמים יצטרף דזה שוב מקרי זחילה ואינו מערב ואי משום דאין הזחילה מצד עצמו דזה אינו דבאמת גם כן אין יורד מצד השפוע רק ע"י החרדלית וא"כ זה שמחלק ר"ת בין קטפרס שסופו לירד או לא. ובזה מבואר לפענ"ד סברת ר"ת במ"ש דדוקא משלמה לחסרה הוה חיבור ולא מחסרה לחסרה ובאמת טעמא בעי. ולפמ"ש יש לומר דבשלמא משלמה לחסרה שפיר מצטרף אף דאין הזחילה מערב משום דעכ"פ כיון שהוא קטפרס ומשופע אין הזחילה מצד עצמה אמנם כיון דגוד אסיק לא אמרינן א"כ בעליונה אי אפשר להכשיר דגוד אסיק ודאי לא אמרינן א"כ איך אפשר לומר דהוה כאילו כולו בתחתונה דהא מכל מקום היא קיימא בעליונה ואין סופה לירד כולה וא"כ הוה מחסירה לחסירה אבל משלימה לחסירה שפיר מצטרף דהעליונה א"צ לצירוף וא"כ התחתונה לא שייך למפסל משום זחילה דע"כ הוא זוחל וכמ"ש ודו"ק היטב ויש לי להאריך בכל השיטות בזה ולא נפניתי כעת ולדינא נראה לפענ"ד דאמרינן קטפרס הוא חיבור במעיין בודאי וגם במקוה קטפרס חיבור לכל הפוסקים ולא קי"ל דאין הנזחלים מערבין רק בחרדלית של גשמים ולא בשאר קטפרס ודו"ק ועיין בפ"י בגיטין שם שהקשה על דברת התוספות שהקשו על הך דניצוק וקטפרס מר"מ ור"י ומה קושיא והא רבנן בתוספתא חלוקים על ר"מ ור"י וס"ל דלעולם אין מערבין ע"ש שנדחק מאד ולפמ"ש יש ליישב דכל הטעם הוא משום שאין הנזחלים מערבין וזה לא שייך רק בחרדלית של גשמים אבל ממעיין מצטרפין וא"כ אין ראיה מרבנן לכל קטפרס דעלמא אבל מר"מ ור"י שפיר פריך מכח כ"ש וכמ"ש הפ"י בעצמו. ולענין דינא כבר כתבתי שלדידן הקטפרס מצטרף בסופו לירד ושוב לא שייך לפסול משום שאין הזחילה מערב דכל שסופו לירד הו"ל זחילה ע"כ ודוקא בחרדלית של גשמים אין שייך להצטרף משום שאין הנזחלים מערבין ודו"ק ועיין שו"ת נטע שעשועים סי' כ"ה מ"ש בענין זה ולפמ"ש כל דבריו ברורים יעו"ש ודו"ק ועיין בפ"ז מהלכות טומאת אוכלין הלכה ה' ו' דבאשבורן הוא דהוה חיבור ולא בקטפרס ע"ש ועיין פ"ח מהלכות מקוואת הי"ב בכ"מ ודו"ק: