שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ה (ב׳)

מכתבו הגיעני תמול ואז הביא הב"ד עוד כמה מכתבים ואני אז סמכוני באשישות והיה יומא דהקזה ובכ"ז נתחזקתי לקרוא המכתב והיום קודם אור היום כתבתי תשובה וד' יעזריני שלא אכשל בדבר הלכה. והנה המעשה היה כך זה חמש שנים אשר היה ב"ק קעשניב חלפן אחד מ"ק אוסטראה ובעת הזאת היה שם חילוק גדול ממטבעות והחלפן הנ"ל עמד על שלחנו בשוק ובעש"ק ב' שעות לפני הלילה נקרא החלפן הלז ע"י עבד שא"ל שאדונו צוה לו לקחת צרור הכסף בידו באמרו שצריך להחליף סך גדול ותיכף הלך החלפן עם מעות ת"י ומני אז והלאה לא נודע מהחלפן מאומה שלא בא בחזרה לא לשלחן שלו ולא לאכסניא ובאתה אשתו מאוסטרא וצעקה על בעל נעוריה שנאבד והלכה בערכאות לדרוש ולחקור מי העבד ומי האדון ועקבותו לא נודעו ומפני המורא של ערכאות אף שהיה איזה ידיעה לאנשי העיר הי' מפחדים מלהגיד אח"כ זה ערך ב' שנים שנפסק הפחד בא איש אחד ושמו דוד והוא הולך בתום וסיפר שלאחר מעשה הנ"ל מהחלפן בא אליו איש אחד יהודי מאנשי חיל ושמו ליב והיו מספרים מה ענינים אשר עברו ב"ק הנ"ל ובתוך אחד השיחים סיפר המעשה מהחלפן הנ"ל ואמר שהמעשה היה כך שעמד פה אדון הנקרא אפיצר פאלקאווניק והיה עומד בתוך המבצר הידוע לו וא"ל היכן המבצר הנ"ל ושלח עבדו לקרוא לו איזה חלפן עם מעות ת"י ותיכף שבא להאדון צוה להפשיט בגדיו ונטל המעות וצוה לחנוק אותו ומת במיתת חנק ואח"כ צוה להשליך אותו לתוך הבור שעם הטינופת שבבית הכסא של חצרו היינו שצוה לעקור קרש מהרצפה של בהכ"ס כדי שיוכל להשליך אותו תוך הבור ע"כ המעשה. והנה מעלתו כתב שיש לו כמה גמגומים והנה מה שלא הזכיר שמו ושם אביו ושם עירו וכתב מעלתו שדומה להך דסעיף י"ט דיצא מאתנו מעיר פ' ומה דמחפשין והביא דברי המ"ש במחכ"ת לא דמי לשם דכאן אף שזה היה שם שלש שנים והוה מתושבי העיר מכל מקום אטו לא היה שום חלפן מעיר אחרת רק זה והוא עיר שהשיירות מצויות ודלמא חלפן מעיר אחרת היה שהלך להאדון אמנם כיון שכתב שר' ליב הזכיר אחיו של געציל מאוסטרא ונודע שזה אחיו היה כהזכיר שמו ושם אביו דמה לי אביו או אחיו וגם שם עירו אוסטרא הזכיר והביא דברי הב"ש ס"ק נ"ט בשם הש"ג ואף דהרא"ם חולק כתב דיש לסמוך על מה שמחפשין ולא חסר רק זה בזה יפה כתב ועיין שו"ת מהר"ם מלובלין סי' נ"ז ובק"ע סי' שי"ד ומ"ש מעלתו כיון דלא הזכיר ר' דוד ממי שמע ר' ליב יוכל להיות ששמע מקול הברה והביא מ"ש ר"י בר"ש הובא בק"ע סי' קל"ט וכתב שהוא נבוך שבסי' קמ"ח מוזכר שם דמהני שמיעה. הנה במחכ"ת תמהני מי שמזדקק להוראה שלא ידע דברים פשוטים שמה שמוזכר בק"ע סי' קל"ט הוא הרב השואל בשו"ת בית יוסף והרב בית יוסף השיב לו שמועיל שמיעה וכ"כ בשו"ת מבי"ט ח"ב סי' ע"ב והוא המוזכר בק"ע סי' רל"ג אך מה שאני תמה דאין ענינו לכאן דשם מבואר באם אמר ששמע בזה יש לפקפק. והטעם נראה לפענ"ד דבאמת כבר נודע מה שחידש הנוב"י דעד מפי עד אינו רק מדרבנן והטעם דלא שייך מלתא דעבידא לגלויי דלא משקרי דאם יוודע יוכל להשמט ששמע מפלוני וזה שקר לו ולפ"ז אף דמדרבנן מהימן משום שעכ"פ יתוודע ששיקר לו פ' וממנ"פ אם באמת פלוני אמר לו גם העד הראשון מסתמא לא שקר דיוכל להתברר שקרו ואם הראשון יכחישו יתברר שקרו של השני אבל כשאמר ששמע סתם לא יתברר שקרו כלל זה טעמו של ר"י בר"ש סי' קל"ט הנ"ל אבל כאן ר' ליב לא אמר ששמע רק שסיפר המעשה ואם יתברר ששקר אמר כדי בזיון וקצף וז"ב ופשוט ומה"ת להוסיף בעדותו ששמע שיגרע עדותו וגם בדה לו שקרים הרבה שהשליכו בבור באופן שהדבר ברור שאמת הדברים וגם ר' דוד ספר דעכו"ם אחד סיפר לו במסיח לפי תומו שהוא היה עבד אצל אותו אפיציר וראה שאיש אחד שהי' שערות אדומים נכנס להאדון ולא ראה שהלך האיש בחזרה ובאותה לילה לן העבד בחצירו ושמע קול רעש גדול לא ידע אם היה בחיים או במות והשליכו אותו אל הבור של בהכ"ס וצוה לו האדון שיקנה סיד להשליך אותו להבור של בהכ"ס והבור היה עמוק מאד לערך שלשה קומות וזה ידוע שהסיד מכלה הבשר והנה מעלתו כתב שזה האיש היה לו שערות אדומות והנה מ"ש שסיד מכלה הבשר הנה כן מבואר ברשב"א והובא בש"ע יו"ד סי' רס"ב ומעלתו כתב שבבור שלשה קומות עומק ויש שם טנופת בזה בודאי מת והוה כנטבע במים שיש להם סוף וע"כ הדבר ברור שמת שם וידעתי כיון שאין מכוונין העדות שוה בשוה והתכלית הוא שמת בזה עדיף יותר וכעין דאמרו אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד וגם אני מסכים להתיר ויצטרף עמנו עוד אחד ונמטי שיבא: