ובזה אני אומר מ"ש ר"ת לדחות כיון דלהס"ד אסור אף בגרושה וה"ה להמסקנא וכבר האריך הפ"י דמצינו כמה פעמים שלפי מה שחזר מהטעם הראשון ישתנה הדין ולפמ"ש יש לומר דזה סברת ר"ת דהרי אף אם נימא דלשיטת הר"ש בגרושה מניקת כל שכפוה בב"ד אסורה עכ"פ במעוברת חבירו דאינה אסורה רק משום דלמניקה קיימא ודאי כל שחסר הכפייה במעוברת מותרת א"כ שוב נסתר כל הדין דמעוברת חבירו וזה לא אפשר דלהמסקנא כל הדין דמעוברת לא ישא נפל בבירא דבאמת משמע ליה לר"ת דלא ישא מעוברת ומניקת חבירו בסתם משמע אף בגרושה רק דאפשר דגם להר"ש בכפוה מיירי ואתי שפיר מה דסתם אבל עכ"פ מעוברת חבירו לא אתי שפיר. ובזה מיושב מה דמציינו התוספות על סתם מעוברת למניקה קיימא ולא ציינו על גוף הדין דמניקת חברו לא ישא דזה דוקא באלמנה ולא גרושה לר"ש הזקן. ולפמ"ש אתי שפיר דגוף הקושיא לר"ת היא רק ע"ז דמזה מוכח דלא כר"ש. שוב ראיתי בתוס' כתובות דף ס' שפירשו בהדיא דקושית ר"ת היא מדקפסיק ותני סתם לא שנא אלמנה ולא שנא גרושה ע"ש ובאמת שגם לר"ש היה ניחא דמיירי במכירה וכפוה אבל אכתי לא אתי שפיר הך דמעוברת דזה ודאי לא מסתבר ומ"ש בשם מחבר אחד שכתב שראה בשיטה מקובצת כתובות דף סמ"ך דהרמב"ם ס"ל כר"ש הזקן במח"כ לא נמצא זאת ואדרבא דברי הרמב"ם הן כר"ת כמ"ש המ"מ וכל הפוסקים בשמו והרי הרמב"ם פסק מטעם דחסא ודחסא בודאי שייך אף בגרושה וכמ"ש ר"ת לדחות דברי הר"ש הזקן מה"ט ומ"ש מעלתו דלפמ"ש התה"ד דבלא פלוג לא גזרו כמו בגוף הגזירה שוב לא שייך לגזור בגרושה גמלתו אטו לא גמלתו הנה לפמ"ש ר"ת דסתמא אמרו במעוברת ומניקה לא שנא אלמנה ולא שנא גרושה ולפי מה שהשוו מדותיהם שוב אף בגמלתו אסור אטו לא גמלתו כמו באלמנה כנלפענ"ד. ובזה מיושב הציון בכתובות שציינו התוס' על מת מותר גמלתו אסור והיה להם לציין בתחלת הסוגיא ולפמ"ש א"ש דכמו באלמנה דגמלתי אסור וגזרינן גמלתו אטו לא גמלתו כמו כן בגרושה ודו"ק היטב ומ"ש לצרף דברי השבו"י דמשום תקנת יתומים חלילה לסמוך ע"ז כמ"ש בנטע שעשועים שהגאון מוה' סענדיר ז"ל והוא צווחו ככרוכיא וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות דע"ז אין שום סמיכה וע"כ חלילה להתיר בזה אף שאבי האשה התחייב עצמו ואף שהנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' י"ז סמך ע"ז כפי הנראה הוראת שעה היתה ולא יסמוך ע"ז שום אדם וגם הט"ז אוסר אף באינו מכירה וע"כ חלילה להקל בזה וכמדומה שכבר השבתי בזה ואיני יודע מקומו:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ג (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
