שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ג (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מכתבו נמסר לי תמול. והנה בדבר הגרושה מניקת שרוצה להתיר ע"פ דעת הר"ש שמתיר בגרושה אעפ"י שמכירה והביא דברי האור זרוע ח"א הנדפס מחדש שבסי' תרכ"ט כתב וז"ל הורה הר"ש בגרושה שמותרת וכו' דאע"ג דאם הי' מכירה כופה ומניקתו מפני הסכנה היינו דוקא אם כפוה ב"ד אבל כל זמן שלא כפוה ב"ד שריא להנשא ומזה הוציא מעלתו דגם להר"ש הזקן כל שכבר כפו הב"ד אסור ובזה יישב קושית הנוב"י שהקשה דלר"ש הזקן לב"ש דגם באלמנה אינה משועבדת שוב לא שייך איסור מיניקת והרי ב"ש וב"ה פליגי ואמר הוא דכל שכפוה ודאי שייך איסור מניקת ע"ש הנה מ"ש בשם הא"ז לא חדש הוא שכבר כתב כן בספר הישר לר"ת סי' תקמ"א דברי הר"ש הזקן וכתב וא"ת הא קתני התם אם הי' מכירה כופה ומניקתו מפני הסכנה הך כפייה היינו בב"ד (ובדפוס כתב אינה בב"ד וט"ס היא וצ"ל כמ"ש) וכל זמן שלא כפוה בב"ד מותרת להנשא אמנם לא הוזכר בשום מקום הך דר"ש הזקן. ולפענ"ד הכוונה דכל שלא כפוה ב"ד לא חל עלי' האיסור מיניקת ואין שם מניקת חל עליה וא"כ אף שכפוה בב"ד אח"כ מכל מקום לא חל עליה שם מניקת חברו ולא היתה בכלל התקנה והרי גם שאר מניקת הדין דאם מכירה כופין אותה ומכל מקום לא אשתמיט אחד לומר דתהיה אסורה להנשא ה"ה גרושה אמה של התינוק לא חל עליה התקנה וכמ"ש מעלתו בעצמו וגם כוונת הא"ז וכן הר"ש עצמו בספר הישר הוא כן ותדע שהרי מעוברת אמרו דסתם מעוברת למניקה קיימא והרי בגרושה מעוברת ודאי לא שייך לומר דלמניקה קיימא והרי מחוסר כפייה בב"ד בודאי לא אסורה במעוברת והוא הדין במניקת:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.