וראיתי בשו"ת הגאון מהר"ז ז"ל בבית אפרים חח"מ סי' מ"ז שהקשה דלפי חלוקים של התוס' ביבמות הנ"ל וביותר הוא בשטה מקובצת ב"ק שם א"כ מה מקשה מגיטין דף מ"ז על ר"ל וכן ר"ל לר"י מבעל שמביא ביכורי אשתו ולא מחלק דשאני נ"מ שהבעל בא מכחה והנה שם ל"ק דאדרבא מקשה מכח כ"ש דאם בנ"מ מביא וקורא מכ"ש בעלמא דקנין פירות כקנין הגוף אך מהא דמקשה ר"ל לר"י טעמא דכתיב ולביתיך ודלמא לכך צריך למכתב ולביתיך משום דאינו בא רק מכחה וכן הקשה מהא דאמרו בב"מ דף צ"ו בעל פלוגתא דר"י ור"ל ולא מחלק בין נ"מ לשאר ק"פ. אך לפענ"ד נראה דע"כ לא מחלקו התוס' רק בענין קנין פירות אי קנין פירות דעלמא עדיף או קנין פירות דנ"מ אבל מכל מקום כולהו מודי דזה וזה מקרי קנין פירות ולפ"ז שם דעיקר לענין ביכורים כל שיש לו קנין בו ואם נימא דקנין פירות כקנין הגוף דמי ניהו שיש לו קנין הגוף יש לו חלק יותר ולו יתר שאת אבל עכ"פ לענין ההבאה או לענין שיהיה מקרי שאלה בבעלים כל שיש לו קנין בו מביא וקורא או דהוה שאילה בבעלים וע"כ לא כתבו התוס' רק לענין מכירה מי נקרא יותר קנין הגוף אבל לענין ביכורים ושאלה בבעלים שפיר תלוי זה בזה ומה שהקשה שם על דברת התוס' בב"מ שם שכתבו ד"ה בעל דהא דל"פ מהמוכר עבדו ע"מ שישמשנו שלשים יום דיש לומר דמוכר שייר לעצמו קנין פירות בעין יפה והקשה דא"כ מאי מייתי מר"י ור"ל לק"מ דאטו בר"מ ור"י בהמוכר עבדו מפורש דפליגי בקנין פירות אי כקנין הגוף דמי רק דהש"ס מפרש כן בב"ק שם ושפיר כתבו התוס' די"ל דר"מ סובר דמשייר לעצמו בעין יפה אבל ר"י ור"ל דהם פליגי אי קנין פירות כקנין הגוף דמי ולא נחלקו כלל אי מוכר בעין יפה משייר ושפיר מביא פלוגתתם וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ר״א (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
