שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ד (ג׳)

והנה בהא דאמרו בסוכה דף מ"ו ע"ב דאר"י בר שילת משמי' דרב שמיני ספק שביעי שביעי לסוכה שמיני לברכה ופרשינן בלישנא קמא דברוכי מברכינן לישב בסוכה. וכפי הנראה הוא משום דספוקי מספקא לי' אי זה קודש או זה קודש ולכך בירך לישב בסוכה וגם אמר שמיני לברכה ולפ"ז קשיא לי בהא דאמרו בתענית דף זיין ע"ב ואנן דאית לן תרי יומי היכא עבדינן אמר רב מתחיל במוספין ופוסק במנחה ערבית ושחרית וחוזר במוספין וא"ל שמואל פוקו ואמרו לי' לאבא אחר שעשיתו קודש תעשהו חול וקשה אמאי לא שאל לרב גם בהא דמזכיר בקידוש שמיני חג העצרת דשמיני לברכה ואח"כ הוא אומר לישב בסוכה ואין לך סתירה גדולה מזו בחדא מלתא ועיין בכ"מ ומ"א סי' תפ"ט ואף דיש לומר דשמואל לשיטתו דס"ל בסוכה דף מ"ה דסוכה יום אחד וא"כ כיון דל"צ לברוכי על הסוכה ל"ח לזלזול אבל זה אינו דמלבד דאין לך זלזול גדול מזה דהא ישב בסוכה בשמיני וע"כ משום שהוא ספק שביעי דאל"כ עובר על בל תוסיף וא"כ עושהו חול יותר ממה שפוסק במנחה אף גם דא"כ אם את מאסר וכדומה דמפסקי לילות מימים בכה"ג הוה סתירה גלויה ומפורשת אף גם דהרי רב סבר שמיני לברכה ושביעי לסוכה אלמא קסבר דמברך על הסוכה וא"כ אין סתירה גדולה מזו. אך נראה דהדבר נכון דבאמת יש לומר דרב חשש לחומרא ולכך עשהו ספק לברכת הסוכה ולברכת החג שמיני אבל שם אם יזכיר גשם דשמא שביעי הוא והו"ל מזכיר גשם בימי הטל וכן מצאתי בר"ן שם שכתב שמטעם זה חשש רב ופסק במנחה וכמו דחשש רב אסי לחומרא ומבדיל מי"ט לי"ט ה"ה בזה חשש רב לחומרא ע"ש. והנה לפענ"ד הדבר תמוה דמלבד דמשמע בביצה דף ד' דרב ס"ל דנולדה בזה מותרת בזה ופליג על רב אסי ור"א הוא דחשש לחומרא אף גם דהיאך שייך בזה חומרא דא"כ שוב התפלל מוסף שלא כהוגן דהא הזכיר שלא מעין המאורע ובאמת כיון דשמיני הוא לא שייך שלא מעין המאורע וגם בספק הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא וגם הא באמת לר"א מזכירין מיום הראשון של חג רק דלר"י הוה סימן קללה בחג ואין מזכירין וא"כ עכ"פ ביום השמיני ניהו דיתבינן מספק אבל עכ"פ אינו סימן קללה ולכך מזכירין כמ"ש התוס' ריש תענית וא"כ שוב לא שייך חומרא ויפה תמה עליו שמואל כיון שעשיתו קדש האיך תעשהו חול ואולי י"ל להיפך דאדרבא לל"ק דסוכה דרב ס"ל דמברכין ג"כ בשמיני על הסוכה וא"כ ס"ל דחיוב גמור הוא לישב בסוכה שוב סי' קללה הוא והו"ל כמזכיר דבר שלא מעין המאורע לכך הפסיק במנחה אבל עדיין צ"ע דכל שעשהו שמיני לברכת התפלה והקידוש וא"כ עכ"פ לא שייך בזה שלא מעין המאורע וא"כ דברי רב צ"ע דסתרי אהדדי ועיין בב"ב דף פ"ב דכל דהוה ספק אין לקרות דמחזי כשיקרא וא"כ קשה טובא על רב דשמיני לסוכה ושביעי לברכה והא מחזי כשיקרא ואולי מה"ט אנן מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן דאין לך מחזי כשיקרא גדול מזה והישיבה בלבד אין ראיה דאפשר דסוכתו עריבה לו ביותר ועיין בטור או"ח סי' תרס"ב שהקשה להמנהג טולטילא ועיין בב"י וט"ז מ"ש בזה ובאמת שיפה הקשה הטור דהא שמואל הקשה לאחר שעשיתו קדש עושהו חול אף שלא הוה רק הפסק מהזכרה מכ"ש באומר בפירוש הושיענו בחג השמיני וצ"ע ודו"ק: