והנה בשנת תרכ"ה כ"ה אדר א' ויקרא הקשה אותי אחד מלומדי למד אחי הרב המאה"ג אבד"ק אנטינא מוהר"י הכהן נ"י במ"ש רש"י דהוה ריבית במשתמש בעבוטו והא אין כאן רבית קצוצה ואינו אסור אלא מדבריהם וא"כ מה מקשה על המקרא ולכאורה יש לומר עפמ"ש בטור וש"ע סי' קס"ו דאם הלוה לו כבר ואח"כ אמר לו שידור בחצרו שיטת רש"י דאסור כל שמרווח לו זמן ע"ש וא"כ גם כאן יוכל להיות שירווח לו זמן עי"ז ואז אסור ומקרי רבית קצוצה. אך זה דחוק וגם קשה לי על התוס' בקידושין שכתבו דהוה ריבית דברים והא ריבית דברים אינו רק דרבנן ואיך שייך לומר על הקרא דכתיב ושכב בשלמתו וברכך דע"כ דקני משכון דאל"כ הו"ל ריבית דברים דמה בכך דהוה ריבית דברים הא מה"ת אין כאן איסור רק מה שקיצץ לו מעות בשעת הלואה וצריך לדחוק דניהו דמן התורה שרי אבל שהתורה תאמר שרשאי לעשות כן ושכב בשלמתו וברכך זה לא שייך דניהו דמותר לו לעשות כן מן התורה אבל שהתורה תאמר שיברכהו ע"ז או שירשה לו לשכב בעבוטו כשהוא עשיר זה א"א דניהו דאינו איסור אבל היתר לעשות כן מן התורה זה א"א כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ק״צ (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.