שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ט״ז (ז׳)

וראיתי בדברי הגאון מסטאניסלאב דגם הוא הביא דברי הר"ן הלז אבל כתב דכיון לדברי הרי"ף בפרק החולץ גבי אשתמודענא דאחוה דאבוה הוא דנאמן ושם דוקא הכוונה כל דאמר בתחלה טרם שהיה נ"מ לענין קידושין ולא על ממון אבל אם מעידין על בשעת מעשה דנ"מ לממון או לאיסור אינו נאמן אף במלתא דעבידא לגלויי והאריך בזה. ונפלאתי על גברא רבה שאמת שהריב"ש סי' קפ"ב הבין כן מדברי הרי"ף ז"ל אבל הב"י באהע"ז קי' קנ"ז כתב שאין נראה כן מדברי הפוסקים אלא אפילו אמרו בשעת מעשה נאמנים וכ"כ הראנ"ח ח"א סי' פ"ט וגם בהגמי"י כתב כן בשם הראבי"ה דאפילו במתכוונים להעיד נאמן עד אחד ע"ש ועיין גט פשוט סי' ק"כ ס"ק י"ד שהאריך בזה והביא דברי הבני שמואל סי' מ"ט שתמה על הריב"ש שלא כ"כ ומ"ש הג"פ שהריב"ש מחלק בין גילוי מלתא לעבידא לגלויי ע"ש הא כאן הוה גילוי מלתא ובודאי נאמן ואף דהרי"ף כתב דכל דאיכא חששא דחשדא אינו נאמן הנה דבריו סתומים ועיין בג"פ מ"ש שם בזה ועכ"פ בנדון דידן לא שייך הך חששא ועיין ב"ש סי' ק"כ ס"ק ה' כתב דאף אם מגיע לו הנאה נאמן במלתא דעבידא לגלויי ואני הארכתי בזה בתשובה שבזה נחלקו הנוב"י במהד"ק חלק אהע"ז סי' כ"ז ובשו"ת זקני מג"ש ח"ב הנדפס מחדש ואפס קצה הזכרתי בהגהותי על יו"ד סי' שי"ד בזה ודחיתי ראית הב"ש וכ"ז דוקא במלתא דעבידא לגלויי אבל בגילוי מלתא ודאי דנאמן העד אף שיש לו הנאה וא"כ אף אם נחשוד שלקח מעות בשכרו מכל מקום נאמן וגם זה אינו ברור. ומה שנראה לי בזה דהנה חפשתי בהגב"ע ולא מוזכר שום יום או שנה והנה בעידי קידושין אמת דאין צריך דרישה וחקירה אבל כל שהיא מכחשת בעינן דרישה וחקירה דהוה דין מרומה ועיין בב"ש סי' מ"ב ס"ק י"ד ובכנה"ג שם בהגהת ב"י מבואר באורך דכל שהיא מכחשת הוה הדין מרומה וצריך דרישה וחקירה והרי כאן חסר הדרישה וחקירה בזה. עוד נראה לי לפמ"ש הכנה"ג בחו"מ סי' כ"ח דכשהעדים אינם מכירים הבע"ד אף שהבע"ד עומד שם שלא בפניו מקרי וכתב שכן דקדקתי בפרק הנשרפין וכתב זקני הגאון מו"ה ליבש אבד"ק אמשטרדם בהגהות על שו"ת רמ"א שנדפסו באמ"ד מה ששייך לסי' ל"ב שהכוונה למה דאמרו פרק הנשרפין דף ע"ט ברוצח שנתערב ברוצחים אחרים שרבנן סברי אין גומרין דינו של שור אלא בפניו ופירש"י שם דכל שאינם מכירין אותו לא הוה בפניו ע"ש וא"כ כאן שאנטשיל לא הכיר הבתולה הו"ל שלא בפניו ואינו מועיל עדותו כל שמכחשת אותה ואמרה שלא היתה שם וצריך דרישה וחקירה והרי חסר דו"ח ואף דמבואר בסי' ל"א דנהגו לכסות פני הכלות והמבי"ט הביאו בנו הרב המהרי"ט בחידושיו לקידושין שאם העדים לא ראו הכלה אף שאח"כ גלו פניה כל שלא ראו אותה בשעת קידושין הוה כמקדש בלי עדים והמהרי"ט חלק בין אם לא ראו גוף הקידושין כלל אבל כל שראו גוף הקידושין סגי בלא ראי' כלל כיון שהיו יכולין להחזיק בה ולראותה סגי ועיין בבאר היטב סי' מ"ב ס"ק י"ב מ"ש בזה בשם הרבה תשובות וגם דו"ז הגאון בישועת יעקב שם וכן הקהלת יעקב לש"ב הגאון מליסא ז"ל כולם אומרים דאף שלא הכירו אותה סגי היינו כל שאין הכחשה ולא צריך דרישה וחקירה הוא דסגי בזה אבל כל דצריך דרישה וחקירה לא סגי בזה ועיין שו"ת מהריב"ל ח"ב ס"ק ה' ומהרש"ך ח"ב סי' קל"ד דכל שמכחשת לא סגי כל שלא הכירו אותה ואף הרדב"ז ח"א סי' קכ"ו כתב דכל שמכיר האשה אח"כ מועיל אמנם כ"ז אם שני עדים מעידין על הקידושין בזה אפשר דסגי אבל כל שאין כאן רק עד אחד ועד השני לא הכירה והיא מכחשת בודאי יש לומר דלא סגי בזה כיון דהיא מכחשת וצריך דרישה וחקירה כמ"ש וא"כ בנדון דידן כל שלא הכיר וגם לא נזכר היום והשנה בודאי לא מועיל ואינה מקודשת ודו"ק. אחר שכתבתי כ"ז מצאתי בנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' צ"ג שהאריך בדברי הרי"ף באשתמודענא ולא ראה כל הפוסקים שהבינו בדברי הרי"ף דכל דהוה גילוי מלתא נאמנים אף שמעיד בשעת מעשה וכמ"ש לעיל. גם מ"ש דבמעיד שזה אחוה דפלוני הוא מוציא זה מהרוב דעלמא לא נהירא לפענ"ד דעד אחד נאמן לברר המיעוט מתוך הרוב וכמו שנאמן לומר זו החתיכה כשרה אף שרובא טריפות וזה לא נקרא מוציא מהרוב וכמ"ש הר"ן באומר אני קדשתיה ועיין בפ"י שם וגם מה שדן שם שמוציא מחזקת קטנות עיין יבמות דף מ"ט בתוס' דחזקת קטנות לא חשיב חזקה ועיין מהרי"ט סי' י"א וסי' מ"א ועיין פ"י בקונטרס אחרון לקידושין דף ס"ד יעו"ש ובגוף ענין גילוי מלתא עיין בתשב"ץ ח"א בסי' ע"ז והנמשך יעו"ש: