והנה שאלני הרב החריף מוהר"א מבראד בהא דאמרו בפסחים דף ל"א דישראל מנכרי לא קני משכון משום דלא שייך בזה ולך תהיה צדקה וע"ז הקשה דאטו בשביל זה קונה משכון בשביל שלך תהיה צדקה אדרבא בש"ס מוכח דקונה משכון דאם אינו קונה משכון צדקה מנין ואיך עשו הש"ס סבה מן המסובב. והשבתיו דבאמת כיון דהש"ס מסתפק אי קונה משכון ע"כ שמצד הסברא אינו מהראוי שיקנה דהרי חייבה תורה להחזיר הכסות ביום והכר בלילה אך דכיון שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ע"כ אמר שישראל קונה משכון וניתן להם מצוה שיחזירו ויהיה להם לצדקה. ולפ"ז בישראל מנכרי שלא יהיה להם לצדקה במה שעושה לו טובה גם לא חייבה התורה להחזיר לו שוב באמת לא קני משכון כיון דאינו רק משכון ויכול לסלוקי בדבר אחר ועיין בסי' כ"ז וא"כ שוב אינו קונה משכון ודו"ק. והנה בב"מ דף קי"ד ע"ב פריך הש"ס ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו הא עשיר שכב ופירש"י והרי הוה ריבית אצלו שישתמש במשכונו חנם. ובאמת לפמ"ש הקצה"ח כל שקונה המשכון לא שייך ריבית דבדידי' קא משתמש ואף אם נימא דמיירו במשכנו בשעת הלואה הא גם במשכנו בשעת הלואה הוה ספק אם קונה משכון וגם פשטת הקרא מוסב על המקרא הקודם יוציא אליך את העבוט החוצה דזה מיירי במשכנו שלא בשעת הלואה. וראיתי להש"ך בסי' ע"ב ס"ק ט' במה שהאריך שם לדחות דברי הרמב"ן וכתב דמאן לימא לן דהמלוה לא יוכל להשתמש בהמשכון כל זמן שהוא בידו כגון במחרישה בלילה והכר ביום ונפלאתי ע"ז דפשיטא דאינו רשאי להשתמש דהרי מחסר קצת בהשימוש ועיין בב"מ דף פ"ב במלוה צריך למשכון ופירש"י בנכייתא והרי רש"י ס"ל דקונה המשכון אף לאונסין ואף דמיירי במשכנו בשעת הלואתו מכל מקום קנהו במקצת ועיין ר"ס ע"ב וגם משכונו של עכו"ם אסור להשתמש בו ועיין ביו"ד סי' ק"כ בט"ז ועיין קצה"ח סי' צ"ז שהקשה על הש"ך מב"מ דף קי"ד הנ"ל דבעשיר דא"צ להחזיר המשכון ודאי קונה המשכון להיות כשלו ורשאי להשתמש בו וכבר כתבתי בתשובה אחת על דברת הש"ך הנ"ל וכתבתי דלק"מ דלא מיירי שם בעשיר ממש רק שהוא עשיר במטלטלין דא"צ לאותו כסות והארכתי שה בזה אבל עכ"פ מה שרצה הש"ך לומר דמותר להשתמש קשה טובא דכאן מבואר דאף בעבוטו של עני אסור וא"ל דמיירי בשעת הלואה דעכ"פ אין כאן קושיא די"ל דהא דעשיר שכב מיירי שלא בשעת הלואתו וליכא משום ריבית וע"ש בכל הסוגיא דלמה ממשכנים מעיקרא מבואר שם דלא כהש"ך והש"ך הרגיש בזה קצת מהא דאמרו בדף ק"ד למה חוזרין וממשכנים שלא תהא שביעית משמטתו וכתב דאין דרך להשתמש אבל זה דחוק וגם בהסוגיא שם ובתוספת ד"ה למה לא משמע כדבריו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ק״צ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
