שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (ג׳)

והנה במ"ש למעלה ליישב שיטת רש"י בענין תופס לבע"ח דדעתו דבעשאו שליח מועיל והקשו מיימר בר חשו וישבתי לעיל. וכעת נראה לי בפשיטות דיש לומר דע"כ לא אמרו דתופס לבע"ח דדעתו דבעשאו שליח מועיל היינו דוקא בבע"ח דמגיע לו באמת מן הלוה ורק דמפסיד לאחרים בתפיסתו בזה שפיר כל דעשאו שליח מועיל דבכ"מ שלוחו כמותו משא"כ כאן דבאמת היה מטלטלי דיתמי ורק דס"ד דגם תפיסה לאחר מיתה מועיל אבל כיון שלא זכה ע"י תפיסה שוב לא יוכל להועיל ע"י שיעשה שליח דמה יעשה שליח כיון שלא יוכל לזכות עד שיתפוס וא"כ ממילא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים ויש להעמיק בזה ע"פ מ"ש הרא"ש בכלל ק"ו סי' א' דהנפקד שנתן פקדונו של ראובן לשמעון ושמעון טוען שיש לו על ראובן שהפקיד יוכל להוציא מיד שמעון באמרו שאין לו לעכב ממונו במה שיש לו על ראובן ע"ש ומזה למד המהרי"ט בסי' קס"ב בראשונות דאין מועיל תפיסה מיד אחר מאחר שיוכל הנפקד לתבוע ממונו ע"ש באורך. ולפ"ז היה מקום לומר דלכך התופס לבע"ח במקום שחב לאחרים לא קנה דהרי הלוה יוכל לטעון להתופס מה לך כי תפסת לגרום לי היזק וא"כ ממילא יוכל להוציא התופס מיד הבע"ח באמרו שאין לך לתפוס מעות בשביל שיש לך על ראובן הלוה אך זה אינו דהלה יטעון שעכ"פ מגיע לי החוב וא"כ אין ללוה עליך שאתה תפסת בשבילי ומכ"ש בעשאו שליח לתפוס דמה ללוה עליך אמנם כ"ז במקום שמועיל מצד הדין אבל שם כיון שמת הבע"ח ורק מצד תפיסה לאחר מיתה הם רצו לדון בהס"ד דמועיל וא"כ שפיר הי' יכולין היורשין לטעון על התופס מה לך כי תפסת מידינו על דבר לא לך וגרמת לנו היזק והוא הי' יכול להוציא מיד המלוה שאין תפיסתו מועיל שלא תפס מיד הלוה כ"א מיד אחר התופס בחנם וז"ב ודו"ק ועיין באהע"ז סי' צ"ג סעיף כ"ג בהגה"ה דע"י שליח לא מהני תפיסה ובח"מ וב"ש שם חלקו היכא דיכול לתפוס בעצמו מן הדין מועיל תפיסת שליח ולא מקרי תופס לבע"ח משא"כ באלמנה דא"י לתפוס מן הדין ע"ש א"כ ה"ה בזה דתפיסה לאחר מיתה הוה ל"מ שליח ודו"ק ועיין בשלטי גבורים בב"מ פרק המוכר את הספינה בסופו שכתב דאם התקנה היתה שלא יהי' קידושיו קידושין אז בודאי אי עביד ל"מ ע"ש ומזה ראיה ברורה לחרגמ"ה שבהדיא היתה התקנה שלא יהיה חל על הגט כלל ודו"ק. ואגב אומר דהמעיין בש"ס ר"פ התקבל ובר"ן שם יראה מבואר דאף בע"כ הי' יכול לגרש ע"י שליח שהרי הביאו שם דברי הירושלמי שאף באמרה שרצונה להתגרש חיישינן שמא חזרה בזה ע"ש. הרי דאף שאין רצונה לקבל הגט מועיל השליחות ולא הוה תופס לבע"ח ועיין בתוס' גיטין דף י"א גבי שאם רצה לחזור בגט חוזר מ"ש בשם הירושלמי ועיין במהרש"א שם ובחידושי הארכתי לבאר שם דברי הירושלמי: