שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (ב׳)

אך לפענ"ד נראה דבאמת גם הוא בעצמו אטו רשאי לחוב לאחרים רק שהוא באמת תופס לעצמו ויכול לזכות לעצמו וממילא נמשך חוב לאחרים ועכ"פ הוא יכול לזכות לעצמו דחייו קודמין ולפ"ז השליח דלו אינו מגיע זכות רק חוב לאחרים וזה א"י לעשות ושפיר כתב הרא"ש דלא כל כמיניה לשויה שליח במקום שחב לאחרים והיינו דהוא גופא אם היה רק חוב לאחרים גרידא בלתי זכות לא הי' יכול ורשאי לחוב לחבירו וממילא שלוחו ג"כ אינו יכול לחוב לאחרים בלתי זכותו וז"ב. ולפ"ז לענין גט דהתורה נתנה לו רשות לגרש בע"כ ולחוב לה אף שאינו מגיע לו זכות וכיון שהתורה נתנה לו רשות לזה ממילא גם שלוחו כמותו ויכול לגרש גם ע"י שליח. ולפ"ז בזמן הזה דחרגמ"ה וא"י לגרש בע"כ ממילא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים וז"ב. ובזה יש ליישב דברי רש"י דדעתו דשליח בפירוש מועיל גם בתופס לבע"ח וחב לאחרים והקשו התוס' מכתובות דף פ"ז מיימר בר חשו דעשה שליח בפירוש והנה המהרש"א והמגיני שלמה חלקו דבב"מ כתב רש"י לענין מציאה ומשום מגו דזכי לנפשיה משא"כ בחוב אלא המהרש"א דחה דא"כ מה חילוק יש בין עשאו שליח ללא עשאו שליח. ולפמ"ש אתי שפיר דבמציאה כיון דיכול לזכות לנפשו א"כ החוב לאחרים נמשך ממילא כיון דהי' יכול לזכות לעצמו ממילא יכול לזכות להמשלח משא"כ בחוב דאין השליח יכול לזכות לעצמו וא"כ לא פתיך בי' רק חוב גרידא א"י לעשות שליח וזה ברור לדעתי והבן. והנה במ"ש למעלה על דברת הנוב"י שפוסל העדים משום שעברו על החרם וכתבתי למעלה דבלהבא אינו נפסל כעת ראיתי דטעות בידי דע"כ לא מבואר בש"ע רק לענין שבועה דבשעה שנשבע לא יצא מפיו שקר משא"כ בחרם דבשעה שעבר על החרם הוא לעבר וז"ב. ואף דעיקר החרם הי' כדי שלא תתגרש א"כ בעת הכתיבה עדן לא עברו על החרם מכל מקום י"ל כיון דהתקנה הי' שלא יטפלו בכתיבה וחתימה כדי שלא יגרש א"כ עברו על החרם תיכף בעת הכתיבה והחתימה. ומכל מקום נראה לפענ"ד דאין לפסול בשביל זה ולאו כ"ע ידעו דהחרם חל גם על העדים ובפרט בזמן הזה שנפרץ בעוה"ר גדר של חכמים והרבה נכשלים בחרמים ונעשה להם כהיתר בעוה"ר א"כ קלקלתם תקנתם ועיין בשלטי גבורים שסביב האלפסי בב"ב ס"פ המוכר את הספינה גבי אבד דמים במ"ש שם דאם היה התקנה בקידושין שלא יחילו הקידושין דאינם קידושין כלל ע"ש ומשם נלמוד לענינינו דבכה"ג לא חל הגט כלל ואף שדברי הש"ג צ"ע דבש"ע סי' כ"ח סעיף כ"א בהג"ה באהע"ז מבואר להיפך אבל לענין גט הדין אמת: