מה שהקשה אותי בהיות עמי במחיצתי בהא דכתב הרשב"ם בב"ב דף קע"ה בהא דאמר תנו נותנין מלוה ע"פ ורב ושמואל דאמרי תרוייהו וכו' ופירש רשב"ם דאי משום מצוה לקיים דברי המת לא היו להם ליתן בשביל דברי אביהם עד לאחר מותו עכ"ל ומשמע הא לאחר מותו צריך ליתן והא לא אמרו מצוה לקיים דברי המת רק בהושלש ביד שליש לשם כך כמ"ש התוס' בפרק מציאת האשה והרא"ש והטור סי' רנ"ב. הנה יפה שאל. ולאחר החיפוש מצאתי בספר תורת חיים לדחות דברי הרשב"ם בשביל זה. אבל באמת לאחר העיון במחכ"ת תמהני שלא הזכיר דעת הריטב"א שהובא בב"י סי' רנ"ה ורמזו הש"ך בס"ק ד' שם בקצרה דאם צוה לבניו סגי וא"כ כאן שאמר השכ"מ מנה לפלוני בידי תנו לפלוני לכך נותנין משום מצוה לקיים דברי המת ואף דהריטב"א שם כתב דדעת הר"י מגש והפוסקים לא נראה מכל מקום הרי דעתו ודעת הרא"ה דצוה לבניו סגי וא"כ גם שיטת רשב"ם כן ואין עליו תלונה וז"ב. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דבזה מיושב מה שהקשה התורת חיים קושיא חזקה על הרשב"ם שם דלפירושו עיקר קושית הש"ס דלא הי' להם ליתן אלא לאחר מיתה ומשמע דהא דאמרו רב ושמואל תנו נותנין מיירי בחיי אביהם וזה תימה דא"כ מה פריך מרב ושמואל הא רב ושמואל לא קאמרו רק דמלוה ע"פ אינו גובה מן היורשים אבל מהלוה בעצמו פשיטא דגובה כשאמר שחייב וכאן הא אמר תנו והיא קושיא גדולה ועצומה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הכוונה של תנו נותנין הוא דפשיטא לאחר מיתתו דהוא צוה ליורשים שהם יתנו ורק דעיקר קושיא היא דהנה באמת כל עיקר דשייך מצוה לקיים דברי המת כשצוה לבניו כתב הריטב"א שם בשם הרא"ה דכיון שבידם השלטון לתת כל שקבלו עליהם או שתקו כופין אותם שיקיימו ע"ש. ולפ"ז שפיר פריך הש"ס דזה שייך היכא שמצוה ליתן סתם ולא בתורת שחייב לו אבל כאן כיון שאמר מנה לפלוני תנו לו וא"כ מצד המלוה הא מלוה ע"פ אינו גובה מן היורשין וא"כ לא נתחייבו באמירתו דל"ש כאן מצוה לקיים דברי המת דהא באמת לא השליש ורק כיון שצוה לבניו וקיבלו על עצמם במה ששתקו וזה אם היה אומר ליתן סתם אבל כיון שאמר מחמת המלוה ומלוה ע"פ אינה גובה ממשעבדי ולא מיורשים א"כ לא איכפת להו באמירתו ולא שייך כאן מצוה לקיים דברי המת וזה כוונת רשב"ם דבשביל מצוה לקיים לא שייך כיון דלא נתחייבו רק לאחר מיתה וכיון שמלוה ע"פ אינו גובה מהיורשים א"כ לא אכפת להו במה שאמר ואין ראיה משתיקתם והוה כאמר שלא בפניהם דלא מהני כמ"ש הריטב"א וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.