שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״א (ז׳)

והנה בביצה דף מ"ם אמרו אי את תלית לך אית לך סימנא בגווה זיל שקיל ואי אינהו תלו לך אסחת דעתך ולא תשקול ופירש"י משום בשר שנתעלם מן העין. והנה בהגה"מ פ"ח מא"מ מביא מזה ראיה דקי"ל כרב בזה. ובאמת שהיא תמוה דלפמ"ש הה"מ בש"ס דילן משמע דלא קי"ל כן דהרמב"ם פסק כירושלמי ע"ש והרי כאן מבואר סתם גמרא כרב וכמדומה שכבר כתבתי בזה באיזה מקום ולא ידעתי מקומו והנראה בזה דהנה רש"י פירש עוד משום מוקצה. ולפ"ז נראה לפענ"ד דבאמת טעם הפוסקים החולקים על הרמב"ם הוא משום דאזלינן בתר טבחי העיר שהם עכ"פ רוב ישראלים. והנה שיטת הר"ן בפרק א"צ דבדבר שיל"מ לא אזלינן בתר רוב והנה הצמח צדק סי' ס"ט כתב דהיכא דיש על דבר אחד שני איסורים ובאחד הוה דבר שיל"מ אף אותו איסור דשאין לו מתירין ל"מ ביטול דהא יכול להרוויח עכ"פ אותו איסור שיל"מ ע"ש ולפ"ז נראה לפענ"ד דגם כאן כיון דאיסור מוקצה הוה דבר שיל"מ ולא אזלינן בתר רובא דעלמא ה"ה לענין בשר שנתעלם מן העין ג"כ לא אזלינן בתר רוב ואסור ודוק היטב: עוד יש לומר דהנה בטעמו של רבינו נראה לפענ"ד דלכך החמיר בבשר שנתעלם מן העין משום דבאמת כל הקדמונים הקשו דנימא סמוך מיעוטא לחזקת אבמה"ח וכתב הרשב"א במ"ה כיון דידענו שהתעסקו לבטל החזקה ורק שלא ידענו אם הם מומחים כיון שרוב הם מומחים והתעסקו לבטל החזקה שוב לא נשאר לצרף להחזקה ע"ש. ומעתה זהו כשחזינן שעכ"פ רצו להתעסק לבטל החזקה אבל כל שנמצא בשר ולא ידענו אם התעסקו כלל לבטל החזקה שוב אסור מטעם סמוך מיעוטא לחזקה וחיישינן שמא בא מרובא דעלמא שהם גוים ולא התעסקו כלל לבטל החזקה. אמנם שיטת המקילים הוא משום דכבר נודע מ"ש הרמב"ן והנמוק"י בענבי דמצנעי במקומו דכל שיש לתלות במקומו ממש אזלינן בתר קורבא. ולפ"ז כיון דבאותו עיר טבחי ישראל רוב יותר יש לתלות בקורבא דאותה עיר ולא בתר רוב של העולם ולפ"ז כאן דאם נתלה במקומו ממש שוב אסור משום מוקצה דהרי לא אסיק אדעתיה וע"כ צ"ל דמעלמא אתי לכאן ואותו איש לא אקצי מדעתיה וכל שהוא לא אקציה אינו מוקצה לשאר עולם וכמבואר בא"ח סי' ש"ה ולפ"ז כל שאי אפשר לתלות במקומו ממש שוב הוה רובא דעלמא נגדו ואסור ודו"ק. עוד יש לומר בטעמו של הרמב"ם דאזיל לשיטתי' דלענין שחיטה ס"ל כל ישראל בחזקת כשרות רק כשנודע שהוא כשר ולכך כל שנמצא אסור ועיין ש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק א' ודו"ק: