והנה ש"ב הגאון מליסא ז"ל בתורת גיטין סי' ק"כ כתב דהא דבעי הכרה הוא רק מדרבנן והביא ראיה מדברי התוס' ביבמות דף ק"ה ד"ה ורבא ע"ש במסקנתם והגאון ש"ב מסטאניסלאב דחה אותו דשם קאי התוס' על אין כותבין גט וחליצה אלא א"כ מכירין דזה רק חשש דרבנן דחיישינן לב"ד טועין אבל גוף הכרה הוא מן התורה ובאמת המעיין בתוס' ובב"י סי' קס"ט ובבית מאיר שם ימצא דקאי על גוף הכרה יעו"ש ודו"ק. והנה בספר נדפס מחדש מהרב הגאון מוה' יצחק מאיר ז"ל מווארשא בחידושיו למסכת יבמות בפרק האשה שלום דף ט"ו בחבורו מחדש דלר"נ ולר' יהודה דס"ל דברי ושמא ברי עדיף א"כ גם דבר שבערוה ברי עדיף להוציא מחזקת אשת איש דהא דאין דבר שבערוה פחות משנים יליף דבר מממון והרי בממון נאמן בברי להוציא מחזקתו ה"ה בדבר שבערוה והאריך בזה. ודבר תימה אמר ונעלם ממנו דר' יהודה גופא אמר דהמקדש בע"א אינו נאמן אף בשניהם מודים ע"ש בקידושין דף ס"ה והיינו משום דאין דבר שבערוה פחות משנים והרי שם שניהם מודים וטוענים ברי וגם איכא ע"א ואינו מוציא מחזקה ואפ"ה א"נ מכ"ש להוציא מחזקה וליכא אף ע"א מה"ת להאמין וגוף קושיתו לא קשה דהא דבר שבערוה דיליף דבר דבר מממון פריך הש"ס בקידושין דהא בממון הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ומשני התם לא קא חב לאחריני וכאן חב לאחריני וא"כ גם טענת ברי ל"מ דהא חב לאחריני וגם בממון לא מועיל ואף דברי עדיף היינו כשזה טוען שמא דלא שייך דחב לאחריני דהא הוא לא ידע דלמא באמת לא חב לו דשמא באמת חייב לו אבל בקידושין דחב לאחריני אינו נאמן וז"ב כשמש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ט״ז (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.