וראיתי בכו"פ שם שכתב בטעמו של הרש"ל דלכך בלא כלו חדשיו בעי הפריס ע"ג קרקע הוא משום דאיכא מיעוטא דלא כלו חדשיו ומיעוט דכל שלא הפריס יש בו משום ריסוק דרק רוב ולדות אין בהם משום ריסוק וא"כ מצרפינן תרי מיעוטי ע"ש. והנה מלבד דגוף דבריו שתרי מיעוטי דלא שייכי זה לזה יצטרפו לבטל הרוב ז"א וכמ"ש האחרונים דע"כ לא אמרינן בקידושין דף ע"ג מיעוט ארוסות ומיעוט שהלכו בעליהן למדינת הים ששניהם באים לסלק הרוב דזנות משא"כ כאן דנגד כל חד מהמיעוט איכא הרוב דכשרות וכל שכשירות הם לא שייך דתרי מיעוטי יעשוהו כפלגא דס"ס הרוב ולדות הם כשרות אף גם דלפי דבריו מי יתן לנו בשר לאכול דאם נימא דיש מיעוט שמרוסקות מחמת בית הרחם ומיעוט טריפות הריאה דהוא מיעוט המצוי דמה"ת צריך בדיקה וא"כ בשר לא נאכל כלל וע"כ דבכה"ג לא אמרינן דנצטרף תרתי המיעוטי זה לזה. וגם בגוף דבריו דלר"נ איכא מיעוטי דמרוסקים אינו מוכרח דר"נ אמר סתם בית הרחם אין בו משום ריסוק וכל שאין בו משום ריסוק מה"ת לחוש לזה. ואפשר לא הוה רק מיעוטא דמיעוטא ואפשר דבאמת ר"נ אמר סתם דאין בו משום ריסוק ואף מיעוט ליכא ורק כיון דחזינן דהש"ס רצה לסייע לו מעגל שנולד ביו"ט והוא דחה דמיירי ביצא דרך דופן או בהפריס וע"כ דאינו דבר ברור שאין בו משום ריסוק לכך שפיר חיישינן והו"ל מיעוטי ובזה כתבתי בחידושי להלכות יו"ט ליישב קושית הפר"ח דלהד"מ דביו"ט אסור לשחוט א"כ ע"כ הך דעגל שנולד ביו"ט מיירי בהפריס על גבי קרקע וא"כ מה ס"ד דרבא לסייע לר"נ מזה הא ע"כ בהפריס מיירי דאל"כ בזה אף לר"נ ראוי לאסור לשחוט ביו"ט. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת להס"ד דלר"נ אין בו משום ריסוק אברים כלל א"כ גם ביו"ט מותר דמה"ת לחוש כלל לריסוק כיון דאף מיעוט ליכא אבל כיון דחזינן דר"נ דחיק לשנויי ביוצא דרך הדופן א"כ חזינן דגם בעיניו אינו ברור הדין ולכך שפיר חיישינן למיעוט. וכעת נראה לי בישוב דברי הד"מ דהנה לכאורה יש לומר דסמוך מיעוטא דמרוסקין לחזקת אבר מן החי והו"ל פלגא ופלגא. אך ז"א דבענין אם אנן דנין אם מותר לאכול דאז כבר נשחט ואזיל לי' חזקת אבמ"ה ואיך שייך לצרף הך חזקה להמיעוט דאף דטריפה הי' מכל מקום מועיל השחיטה לטהרה מידי נבלה וא"כ לא נשאר רק המיעוט ומעתה זה לענין אכילה אבל אם אנו דנין אם מותר לשחטו ביו"ט ואולי תמצא טריפה ע"ז שפיר מצרפינן המיעוט להחזקה דאבמ"ה דבחזקת איסור עומדת ולא נסתלקה עדיין והא דסייע לר"נ מעגל שנולד בי"ט היינו משום דלר"נ דאף מיעוט אין בו שפיר סייע לו וכמ"ש אבל לדידן דעכ"פ בודאי איכא מיעוט שפיר אסור לשחטו ביו"ט. ובזה יש לומר דלכך בלא כלו לו חדשיו שפיר חיישינן והיינו משום דשם כיון דיש לו חזקת אבמה"ח מחזיקין מאיסור לאיסור דאף לשיטת הפוסקים דס"ל דלא מחזיקין מאיסור לאיסור היינו היכא דנסתלק האיסור הראשון קודם שבא השני אבל כאן דאנו דנין על השחיטה ועוד לא נסתלק האיסור שפיר חיישינן עכ"פ דברי הד"מ מיושבים היטב. הן אמת דלפמ"ש הרשב"א בחידושיו ריש פרק אחרון של יבמות גבי סמוך מיעוטא דמפילות דמיעוט העומד לגמרי נגד הרוב זה אינו ממעט הרוב רק מיעוט דמפילות דהוא מן הרוב שמתעברות יש שמפילות אבל לא מיעוט העומד נגד רוב א"כ גם כאן המיעוט עומד לגמרי נגד רוב אבל הרבה מהקדמונים חלקו עליו בזה וע"כ דברי הד"מ נכונים. אחר שכתבתי כ"ז ראיתי בחידושי הר"ן לחולין שכתב בהדיא דלר"נ אף מיעוט השכיח לא מקרי ולמאן דדחי לי' ס"ל דעכ"פ מיעוט השכיח איכא והוא כמ"ש ושמחתי:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
