שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ק״פ (ג׳)

והנה בשנת תרט"ו נשאלתי מר' ישראל לנדא נ"י באחד שדרכו לקנות חלב הרבה מהגוים ולפעמים מביאים לו החלב בשבת ונוסעים להוואג ושוקלין ומודדין החלב ואח"כ מביאין לבית הקונה היהודי והוא אינו רק מוסר מפתחו לאוצרו והמה מביאים החלב במשקל ונשאלתי אם מותר. והשבתי דמותר כמבואר בסי' ש"ז סכ"ב בהג"ה ואף דלפעמים כבר פרע להם בעד החלב וא"כ שלו הם מכל מקום אמרתי כיון דבידו לברר החלב ולומר שאינו רוצה בזה ולהביא לו חלב אחר א"כ עדיין במלאכתן הם עסוקין עד לאחר השבת. ולרווחא דמלתא אמרתי שיראה שישאר חייב להם עד לאחר שבת אף סך מועט עכ"פ ואז בדידהו קא עסקי ועכו"ם אדעתא דנפשייהו קא עבדו כנלפענ"ד. ומדי דברי זכור אזכור מה ששאל עוד אותי בענין מלאכת החלב שמזקקין אותו ונשארו גריווען ואותן הגריווען לוקחין כף חמאה ומתיכין עוד הפעם החמאה עם הגריווען ונשאלתי אם מותר לפי שהוה כבישול בשר בחלב. והשבתי דנראה דמותר דאף שבשר נבלה בחלב לוקה על בישולו כמבואר בחולין דף קי"ד וברמב"ם פ"ט ממ"א מכל מקום כאן דהגריווען כבר הותכו בהקעסיל שזקקו החלב וממנו נשארו הגריווען וא"כ הו"ל בישול אחר בישול ועיין כו"פ סי' פ"ז ס"ק י"ג שרצה לצדד דאין שייך בישול אחר בישול בבשר בחלב ואף שהביא ראי' שם אח"ז דשייך בישול אחר בישול בב"ח ראייתו תמוה כמ"ש האחרונים ואף דרק הגריווען נתבשלו ולא החמאה מכל מקום הרי גם החמאה בגריווען אינו רק טיגון ודעת הפר"ח לצדד בטיגון ועיין מהר"ם שיף מ"ש בסוף חולין לענין חמאה בכבד ע"ש וגם הלא רק העכו"ם מבשל זאת וא"כ אף דנימא דאמירה לעכו"ם שבות אף בשאר איסורים מכל מקום בכה"ג דאפשר לצדד דאינו בישול כלל ובכה"ג פשיטא דמותר ומה גם דאף דאמירה לעכו"ם שבות היינו אם מצוה ע"ד איסור שיעשה אבל לכאן הוא מצווה רק להתיך הגריווען אף שזה נודע שהגריווען צריך להתיך עם חמאה אבל אמירתו אינו ע"ז שיבשל בשר בחלב ורק דממילא הוא קעביד וא"כ אינו רק הרהור בלבד אף דבשבת גם הרהור אסור היינו משום דהתורה אמרה שינוח וגם הרהור בכלל אבל בשאר איסורים כל שאינו אומר לו בפירוש שרי כנלפענ"ד ועיין באלי' רבא הלכות חנוכה ובשו"ת זקני בעל שער אפרים סי' ל"ח ע"ש ולפי מה שצדד ש"ב בעל כסא דהרסנא סי' רפ"ה דחמאה אינו אסור בב"ח מה"ת יעו"ש ודאי דיש לצרף עכ"פ לסניף כאן ואף שדבריו שם חדשים וצריכים בירור רב ואכ"מ עכ"פ כדאי הוא להיות סניף לכל מ"ש וז"ב: