שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קע״ח (ג׳)

והנה אח"כ הגיד לי הרב אבד"ק ברעזאן דרובא קרו לה בילא ופורתא תרצה ובחלייתה חתמה עצמה בשתיהן. ונראה לפענ"ד דגם בזה יקדימו שם הקודש ועל הלעז יכתבו דמתקריא וכ"כ הב"ש ס"ק ל"א וכן הסכים הג"פ ועיין בס"ק ע"ז פ"א ע"ש. ויש לי אריכות דברים בדבריהם. אבל לדינא נראה לי דכך יש לכתוב ושמעתי שנעשה מעשה בשתי גיטין ובדרכים אחרים והנראה לפענ"ד כתבתי לדינא. ומדי דברי זכר אזכור מה דחידש הב"ש בס"ק כ"ד לענין משה ליב דיש לכתוב משה יהודה המכונה ליב ואין לטעות דהמכונה קאי גם על שם משה ולא נקרא כלל משה כי מסתמא קאי על מה דסמוך ליה ע"ש והגאון בנוב"י מהד"ת סי' קי"ט חלק אהע"ז השיג עליו דהמכונה קאי על האדם ולא על השם וא"כ עדיין חוזר וניעור החשש של הב"ש דיאמרו דלא מכונה רק ליב ובאמת נקרא משה ליב וע"כ כתב הוא דיכתבו שתי שמות ויכתבו דמתקרי דעל שם הקדש שייך דמתקרי ואני אומר במחכ"ת דברי הב"ש נכונים וכוון בזה לכוונה עמוקה. והנה לשון המכונה קאי על מי שנתכנה ויוצא משם העברי ע"ז שייך טפי לשון כנוי והושאל גם על שם לעז שאינו יוצא משם העברי ועיין בסעיף ט"ז ובב"ש ס"ק למ"ד ולכך כאן שנקרא משה ליב ולס"ת עולה בשם יהודה א"כ איך יוכל לכתוב דמתקרי משה ליב דמשמע שזה ענין אחר ממה שנכתב בגט והרי כבר כתב בגט משה יהודה וליב הוא יוצא משם העברי וכיון שכבר כתב משה יהודה ניהו דעל שם ליב שייך דמתקרי דהיינו שעולה לספר תורה בשם יהודא ונקרא בפי העולם בשם הדומה לו ויוצא ממנו כמ"ש בסעיף ט"ז אבל על שם משה איך שייך דמתקרי הא כבר כתבו ולא נתחדש כאן קריאה חדשה ולכתוב דמתקרי ליב לבד ג"כ אי אפשר דמשמע דלא נקרא רק ליב לבד וזה אינו דהרי נקרא גם בשם משה ולכתוב המכונה משה ליב ז"א דעל שם הקודש לא שייך המכונה ולכך דעת הב"ש לכתוב המכונה ליב וכמסקנת רמ"א דעל כל שם לעז בין שא"י ממנו ובין שיוצא ממנו יש לכתוב המכונה. ומ"ש הנוב"י דהמכונה קאי על האדם וא"כ יהי' משמע שאינו מכונה רק ליב והוא מכונה משה ליב. במחכ"ת זה אינו דבאמת אינו מכונה רק ליב לבד כי ליב הוא לעז וע"ז שייך כינוי ושם משה אינו מכונה רק דמתקרי כן ולכך כותב משה יהודא שכן הוא נקרא לס"ת המכונה דהיינו שאינו אותו שם שנקרא לס"ת רק שנתכנה שמו להקרא ליב בפי העולם. דרך כלל עיקר כוונת הב"ש דלשון מתקרי היינו קריאה חדשה ממה שנזכר למעלה בגט וזה לא שייך על שם משה שכבר נזכר אבל המכונה שייך בזה דנתכנה שם יהודא להקרא ליב וע"ז שפיר כתב הב"ש דאין לחוש שמא יאמרו דגם שם משה נתכנה להקרא ליב ולא נקרא בפי כל רק בשם ליב לבד דזה אינו דמה"ת יאמרו כן דמסתמא קאי אדסמוך ליה וז"ב כשמש לדעתי ודברי הב"ש נכונים. ומעתה גם בנדון דידן שייך לשון המכונה על שם לעז אף אם נימא דהרוב קורין אותו בילא דהשם הקודש הוא העיקר ושם הלעז לא יתכן לכתוב דמתקרי דעיקר הקריאה היא שם הקדש וכמ"ש הרמ"א ובב"ש ודו"ק. שוב ראיתי בתורת גיטין בסי' קכ"ט שכתב דדעת רמ"א דוקא בשם לעז היוצא הימנו מן העברי כגון יהודא ליאון הוא דשם הקדש עיקר אבל שם לעז אחר שאינו ענין להקדש אז אם הרוב קורין בשם לעז הוא העיקר. ובזה ליישב קושית הב"ש מפעסלין אסתר ע"ש. והאמת שבהשקפה ראשונה עלתה בלבי לחלק כן אבל פשטת לשון הרמ"א והב"ש מבואר דבכל לעז הדין כן וכן נראה מהד"מ וכן נראה מאחרונים ועיין בג"פ תמצא ג"כ שהבין כוונת רמ"א כמ"ש ודו"ק ועיין בישועת יעקב לענין מי שנקרא צבי יהודא וכינוי שלו הירש ליב דאין לכתוב צבי המכונה הירש יהודא המכונה ליב פן יאמרו דגם יהודא מכונה לצבי ומכונה ג"כ ליב. ולפענ"ד אם יכתבו יהודה בהא ע"כ דהוא לשון הקדש דאם הוא כינוי הי' לו לכתוב בודאי יהודא באלף ועיין בט"ז וב"ש בשם יהודא ודו"ק: