שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קע״ח (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אשר שאלני בדבר הזוג שלו שהגיע לזה שנגמר ונעשה ביניהם שיהיה פירוד בין הדבקים אם לכתוב הגט בר"ח סיון וגם היאך לכתוב השמות שהיא נקראת בילא תרצה ויש שקראו אותה במקום מולדתה בילא לבד ויש שקראו אותה תרצה לבד ושניהם שמות העריסה. הנה מפני כי השעה נחוצה לו אי אפשר לבא במרובה. והנה בגוף הדין אם לגרש בר"ח כבר כתב הח"מ סי' קכ"ו ס"ק יו"ד והב"ש שם ס"ק ח' דלעת הצורך נותנים גט בר"ח וכותבין ביום אחד לירח והב"ש הביא שבנ"ש הכריע לכתוב באחד לירח. אמנם מה נקרא צורך לפענ"ד דוקא אם הוא מקום עיגון כגון גט שכ"מ או שאחד רצה לנסוע ותשאר אשתו עגונה וכאן שאין נ"מ רק מה שצריך מעלתו להיות עוד פה איזה ימים וקשה טלטולא דגברא וגם הוא סמוך לחג השבועות ורצה שיהיה בביתו על יו"ט קשה לסמוך ע"ז. ומיהו אם אולי ע"י שלא יבא תיכף וימשך הדבר וירחק הדבר לאין תכלית אולי חשוב לצורך. וראיתי בג"פ שכתב דוקא לעת צורך גדול כגון גט שכ"מ ומכל מקום הסומך להקל בכה"ג אין גוערין בו. אמנם איך לכתוב השמות דבר זה צ"ע. והנה אם אומר להאריך בש"ס ופוסקים ולהביא כל הדיעות והדברות והאמירות שנאמרו בהא דרובא קרא לה מרים ופורתא שרה יארכו הדברים לאין תכלית וגם כאן הענין אינו שוה בשוה עם שם כי שם דברו אם צריך לכתוב שניהם בפירוש או שדי בו כל שום אבל באמת כאן עיקר הפלפול אם להקדים שם בילא או שם תרצה. והנה לכאורה נראה לי דאין קפידא כיון דלא נתברר מי הם הרוב אם אותן שקוראין בילא או אותן שקוראין תרצה ואיזה שירצה יקדים. והנה בסי' קכ"ט סי"ד מבואר ורמ"א דאם נקרא ב' שמות ביחד כשר אם נכתבו לשניהם ביחד ועיין ב"ש ס"ק כ"ד שכתב דאדרבא צריך לכתוב שניהם בלא דמתקרי ואם כתב דמתקרי פסול. אך אין משם ראיה לנ"ד דש"ה שאין חילוק בין השמות ונקרא בשניהם ביחד פשיטא דאין לכתוב דמתקרי דאיזה מהם יקדים ואיזה יכתוב בשם דמתקרי אבל כאן שקצת קוראין אותה בשם זה לבד וקצת בשם זה לבד דאז אם הי' הרוב קוראין אותה בשם אחד הי' נקרא עיקר השם טפל והיה צריך להקדים העיקר ועס"ב ובב"ש ס"ק ד' דדעתו דאם כתב על העיקר דמתקרי אף אם כבר נכתב הגט אין לתנו כשאינו מקום עיגון וכאן שלא נודע מי העיקר ומי הטפל צ"ע מה יעשה. אמנם לפענ"ד נראה כיון דשם תרצה הוא שם הקודש כי כן נמצא במקרא בבנות צלפחד שהיתה אחת נקראת תרצה ולכך נכתב תרצה ועיין ב"ש בשמות הנשים אות ת"ו וא"כ כיון שזה לשון קודש ובילא ודאי אינו רק לעז א"כ בדין הוא להקדים שם תרצה דשם העברי עיקר והשם בילא בלשון דמתקרי כמבואר בסט"ז בהג"ה דשם העברי עיקר. אך דא עקא דעל שם לעז כותבין המכונה כמ"ש שם בהג"ה וא"כ איך יעשה אם יכתוב תרצה המכונה בילא א"כ אותן שקוראין אותה בשם בילא לבד לא ידעו אם היא אותה האשה שהרי היא נקראת בילא לבד וכאן הוא רק מכונה בשם בילא. ע"כ נראה לפענ"ד דיכתבו תרצה דמתקריא בילא כי כבר הכריע הב"ש בס"ק למ"ד דהיכא דאיכא ספק כותבין דמתקריא על שם לעז דגם בזה שייך דמתקרי ע"ש וה"ה כאן כנלפענ"ד ועיין בסדר הגט אות י"ט:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.