ובזה מיושב מה שהאריך בבני אהובה בפ"ט מאישות להקשות מהך דמצורע משלח קרבנותיו וכן זבה דנמנית על ק"פ והרי פסח בעי שליחות ע"ש ולפמ"ש א"ש דשם במידי דעשי' אף מלתא דלא מצי עביד משוה שליח ורק במידי דל"מ עביד לא הוא ולא השליח זה נקרא מילי ולא מצי עביד שליח. והנה הך מלתא דלא מצי עביד לא מצי משוה שליח לא הזכירו הפוסקים הך דינא ולפמ"ש המהרי"ט דאינו רק בסתם דמן הסתם לא מצי עביד מיושב קצת ועיין בב"י חו"מ סימן קפ"ג שרמז להך דין ועיין רש"י בקידושין דף מ"א ע"ב ובב"מ דף ע"א מ"ש טעמים מהיכן ילפינן דאין קטן עושה שליח וקטנה אינת עושית שליח ולא כתב בפשיטות משום דכל דהוא ל"מ עביד לא מצי משוה שליח ואפשר דהא דהוא לא מצי עביד אטו לא מצי עביד בפועל והא יש לו ידים ורגלים לקדש ולגרש רק שאין לו דעת וא"כ הא גופא איצטריך קרא דאל"כ הו"א דאף שהוא קטן יש לו דעת ומצי עביד בעצמו ויוכל לעשות שליח ג"כ ולכך קמ"ל דלא יוכל לעשות שליחות משום דאין לו דעת ולא מצי עביד בעצמו. וזה לדעתי מ"ש רש"י בב"מ דף ע"א דקטן ל"ל שליחות דכי כתיב שליחות בגדול כתיב שראוי לתרום שיהא הקדשו הקדש ובתרומה והקדש כתיב איש אשר ידבנו לבו האריך רש"י כ"כ ליישב דעיקר קפידת הקטן הוא בשביל שאין לו דעת ול"מ עביד בעצמו דהיינו הכוונה ולכך אף במופלא הסמוך לאיש אף דלענין הקדש מועיל מן התורה היינו משום דרביא קרא דבא לכלל דעת אבל דעת שלימה לא מקרי רק כשהוא איש מבן י"ג ועיין קצה"ח סימן קפ"ח דנתקשה בזה ולפמ"ש א"ש וגם בדברי רש"י בקידושין נתקשה שם ולפמ"ש יש ליישב דאף דקטנה מתגרשת ע"י אביה אבל על ידה בעצמה לא וא"כ לא מצי עביד בעצמה ולכך אין לה שליחות וז"ב ודו"ק. ולכך כתב הרמב"ם והובא בש"ע חו"מ סי' קפ"ח שם הטעם משום דאינם בני דעת וא"י לעשות שליח במלתא דל"מ עביד בעצמם. ובזה יש ליישב גם דברי רמב"ם בפ"ו מגירושין ואין להאריך ודו"ק. שוב ראיתי בתוס' ישנים בעירובין דף י"ג שכתבו דלכך לא בעי בכתיבה שליחות משום דא"כ איך יעשה אם ידיו קטועות ע"ש והוא כקושית הב"מ הנ"ל והוכיח מזה דלא בעי בכתיבה שליחות ע"ש אבל באמת דברי התוס' הנ"ל צ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ט (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
