שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ט (ב׳)

ובזה מיושב היטב קושית הבית מאיר בסי' קי"ט דלחכמי ליסא ז"ל לדעת הפוסקים דצריך שליחות בכתיבת הגט א"כ אם אין יכול הבעל לכתוב בעצמו לא מועיל השליחות וכן אם הוא חולה והרי גם גוסס יכול לגרש ע"ש שהאריך. ולפמ"ש א"ש דבענין דעשייה לא שייך זאת ככל וכמ"ש וע"כ לא דברו רק בזה שלא יוכל המשלח והשליח לעשות כעת כלל בזה הוה מילי וכמ"ש וז"ב איברא דלפ"ז יקשה בהא דב"ק דף ק"י גבי טמא דא"י למנות כהן אחר תחתיו אף דשם הוא ענין עשייה. אמנם לפענ"ד שם ענין אחר דע"כ לא אמרה התורה דעבודתו ועורו שלו רק היכא דיכול להקריב בעצמו אז יכול לבחור כל כהן שירצה אבל בטמא דא"י להקריב בעצמו אז אין לו רשות לבחור באיזה כהן שירצה רק יתנו לאנשי משמר ועבודתו ועורו שלהם וזה ענין כל מלתא דלא מצי עביד ל"מ משוה שליח אינו ככל שאר ענין מלתא דל"מ עביד רק דכיון דל"מ עביד בעצמו שוב אין עורו שלו. ובלא"ה יש לומר דשאני התם כיון דהתורה מיעטא בהדיא טמא דפסול לעבודה א"כ איך אפשר דיכול לעשות שליח הא שלוחו של אדם כמותו הוא וכיון דהוא ל"מ עביד ממילא א"י לעשות שליח. ובזה מיושב מה שהאריכו האחרונים דמ"ש מהא דאמרו בקידושין דף כ"ו כיון דעבד בר קיבולי גיטא הוא יכול לעשות שליח וה"ה כהן טמא דעכ"פ בגדר עבודה הוא. ולפמ"ש אתי שפיר דשאני עבד דמה שא"י לקבל גיטו הוא משום דידו כיד רבו אבל שליחו דרשות אחר מצי עביד אבל שם כיון דהתורה פסלו לעבוד איך יכול לעשות שליח במקומו ומכל מקום יש לפקפק דגם בעבד א"י לקבל בעצמו דמחוסר רשות הוא. והעיקר נראה לי כמ"ש בראשונה דכל שא"י לעבוד בעצמו שוב אין לו רשות לבחור כהן אחר ושייך לאנשי משמר וז"ב לפענ"ד: