והנה אירע מעשה בחורף שנת תרכ"ח הלך אחד וקרא לבית אביו שני אנשים בשמם אנטשיל ואיצק יאסיל ולקח טבעת אחת ונתן לבתולה אחת על ידה ואמר לה הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל וכצאתם החוצה שאל אנטשיל לאיצק יאסיל בת מי הבתולה הלז ואמר לו פלונית בת פלוני והלכו להם והבתולה הלז משודכת לאיש וכשתי שבועות אח"כ הוציא הבחור המקדש קול שקידש הבתולה הלז בפני עדים וכשנודע הדבר לאבי הבתולה בא לפני הרב וקבלו העדות הללו בפני הבתולה הנ"ל ואיצק יאסיל אמר שמכירה גם בעת הקידושין שהיא היא המתקדשת והבתולה מכחשת שלא היתה כלל שם ואנטשיל אמר שא"י ולא הכירה כלל והעמידו לפניו בתולה אחרת ואמר שא"י אולי היא הבתולה וכתבו להגאון ש"ב אבד"ק סטאניסלאב וכתב להתיר והנה ביום ב' בהר בחקותי ל"ד למב"י שנת תרכ"ח הובא לפני מכתב של הרב והמכתב מהגאון דק"ק סטאניסלאב וגם אחי המשודכת בא לשאול אותי. והנה קראתי המכתב של הרב מסטאניסלאב בדרך העברה בעלמא וראיתי שכתב דאין כאן רק עד אחד היינו איצק יאסיל שהאיש אנטשיל אינו מכיר אותה וא"כ עד אחד בהכחשת בע"ד לא מועיל אף להסמ"ג דחשש בעד אחד בקידושין כמ"ש בסי' מ"ב. ואני אמרתי דזה אינו דהא אנטשיל תיכף בצאתו מהבית שנתקדשה אמר לו איצק יאסיל שהמקודשת היא בת פלוני וא"כ אינו רק גילוי מלתא בעלמא אבל שניהם מודים שנתקדשה בפניהם בתולה ואיצק יאסיל אומר בפני ובפני אנטשיל נתקדשה וא"כ יש כאן שני עדים. והרי גדולה מזו דעת התה"ד סי' רי"ב והובא ברמ"א שם דכל שאומר בפני ובפני חברי אף שאינו בכאן הוה כשנים וחוששין לקידושין ומכ"ש כאן שאנטשיל גם הוא אמר שנתקדשה בתולה אחת רק שלא ידע אם היא בתולה הלז והרי אז היה רק גילוי מלתא שזו היא שהרי היה יכול אנטשיל תיכף לשאול על הבתולה מי היא והיה יודע ובגילוי מלתא ודאי דנאמן עד אחד ועיין בר"ן פרק עשרה יוחסין גבי נשים שילדו בבית אחד שאינה נאמנת החיה לומר זו הוא אם איכא ערעור דחד והקשה הר"ן הא קי"ל כל מקום שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כשנים וכתב דוקא במלתא דעבידא לגלויי נאמן ועיין ב"ש סי' ד' ס"ק סמ"ך שהאריך בדברי הר"ן הלז דהרי נודע דגילוי מלתא עדיף מעבידא לגלויי כמ"ש התשב"ץ ח"א מסי' ע"ז והנמשך דגילוי מלתא עדיף מעבידא לגלויי וא"כ כאן שהוה גילוי מלתא שהיה יכול לשאול מי היא והיה נודע לו תיכף וא"נ פשיטא דאיצק יאסיל נאמן כשנים בזה וא"כ שוב הרי אמר בפני ובפני אנטשיל נתקדשה ואנטשיל אמר שראה הקידושין רק שלא ידע מי היא וכל שהיה גילוי מלתא נאמן העד כשנים ופשיטא דהיה כאומר בפני ובפני חברי נתקדשה דנאמן וחוששין לקידושין:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ט״ז (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
