ובזה יש ליישב דברי התוס' בחולין דף ח' שהקשו על הא דאמרו בסכין של ע"ז דמקלקל הוא והקשה מהא דאמרו דתיקן להוציא מידי אבמה"ח אלמא דחשוב תיקון והקשו האחרונים דאמאי לא הקשו מכל שחיטות דעלמא בשבת דחשוב תיקון אף דמקלקל הוא. ולפמ"ש אתי שפיר דבשאר שחיטות בשבת יש לומר דהוה מתקן דמוציאו מידי אבמה"ח והתיקון בא מיד בשעת הקלקול דא"ל דהוה מומר דא"כ לא תיקן כלל וכיון שכן מותר בעת השחיטה אבל בהך דפסחים דלישראל בודאי אסור משום ע"א וחוץ וא"כ אין התיקון בא בעת הקלקול ואפ"ה חשוב תיקון מה שיוכל לבא אח"כ לידי תיקון א"כ גם בע"ז משכחת לה שיבא איזה תיקון ודו"ק. ובזה יש ליישב גם דברי הרמב"ם בפירוש המשניות שכתב דמיירי בשוגג דבמזיד משעה שהתחיל לשחוט נעשה מומר והקשה הכרו"פ דא"כ איך בעי לאוקמא שם במזיד וכר"מ. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת א"ל דנעשה מומר למפרע דא"כ לא תיקן כלל כיון דנעשה מומר ואף לב"נ לא נעשה התיקון מיד והרמב"ם לשיטתו דחולק ע"ז והו"ל תיקן לב"נ ודו"ק כי קצרתי. עכ"פ יהיה איך שיהיה סברתי הנ"ל יש לה מקום. ובחידושי אמרתי בזה ליישב קושית התוס' בכמה מקומות דשטר שיש בו ריבית יפסל משום דהעדים פסולים דעברו על לא תשימון. ולפמ"ש אתי שפיר דזה ברור דאם הי' העדים קרובים או פסולים פשיטא דאינם עוברים משום לא תשימון דהא לא שמו כלל דפסולים הם וכיון שכן אם נימא דנפסלו למפרע שוב לא עברו כלל וז"ב. ובגוף קושית הסגן כהנים הנ"ל דאמאי לא תירצו באמת התוס' דלא נעשה מומר בשחיטה הלז באמת כבר תירץ כן הר"י בחידושיו שם שלא כמהרי"ט הנ"ל ודו"ק ועיין בש"ע אהע"ז סי' כ"ח סעיף כ"א בהג"ה ודו"ק ועיין שו"ת בית יוסף סימן יו"ד ועיין מלמ"ל פ"ד ממלוה ה"ו שהאריך אם העדים נפסלים ולוקין על לאו דלא תשימון והביא בשם ב"ש והג"ת דמהראוי שילקו דהם אין להם תקנה ותמהני שלא הזכיר מדברי הש"ס בב"מ דף ס"ב אלא עדים מאי עביד אלא לאו ש"מ דשומא מלתא היא ומשמע דהש"ס מפלפל אם יעברו על ל"ת והיינו ללקות והא לא עבדי מעשה ומשני דהשומא מעשה ועיין שיטה מקובצת שם שפלפלו שם אם לוקין תיכף בעת שחתמו בשטר או רק בעת הגבייה דהי' יכול לקרעו עדן. ועכ"פ על החינוך שכתב דהעדים אינם לוקין יקשה מהש"ס הנ"ל דמ"פ עדים מאי עבדו והא לענין מלקות אינם לוקין ורק איסור ואטו לאו שאין בו מעשה ליכא ל"ת ושפיר נקיט אלו עוברין בל"ת וע"כ דמשמע להש"ס דלוקין וקשה להחינוך שוב ראיתי בחידושי פ"י שמפלפל שם ולפמ"ש הוא יש ליישב וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קנ״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
