שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קנ״ו (ג׳)

והנה לפמ"ש הנוב"י דסברת ר"מ מיוני דעל להבא לא שייך חזקה א"כ לפ"ז יקשה בהא דיליף בחולין דף י"א משעיר המשתלח דאזלינן בתר רובא והדבר תמוה דאכתי קשה דאף אם נימא דאזלינן בתר רובא אכתי הא האי רובא מכח חזקת כשרות דרוב בהמות יש להם חזקת כשרות כמ"ש הב"י באו"ח סי' תל"ז ועיין מ"א ופר"ח שם ולפ"ז הא על להבא ל"מ חזקה והא בעינן שיהיה חי עד שעת כפרתו של חבירו או עד ווידוי דברים כדפליגי ביומא דף מ' ודף ס"ה שם ועל להבא ל"מ חזקה כלל וגם סברת ר"ת לא יועיל לפ"ז שכתב דכל שלא יעשה איסור לא למפרע ולא להבא ל"ח כאן לא שייך זאת דכאן לא יועיל דהא אי אפשר בבדיקה ולפמ"ש לעיל יש ליישב וצ"ע בזה. מיהו יש לומר כיון דשם העיקר החשש דבעינן שיהיה ראוי לשם וכל דאזלינן בתר רובא ולא בדקינן השעיר הנקרב א"כ גם בזה אזלינן בתר רובא ודו"ק. ובגוף סברת התוס' ביבמות דף ס"ח שכתבו כיון דהשתא הוא גדול בן ט' לפנינו לא מוקמינן אחזקה דחזקה קמייתא אתרע לה שהאריך המהרי"ט בראשונות סימן י"א וסי' מ"א ונ"א משום דחזקת קטנות לא חשיבא חזקה גמורה שעשוי להשתנות דבכל יום גדל ואתאי וכמו דאמרו בנדה כיון דמגופא קא חזיא אתרע לה חזקתה והיינו משום דעלולה לראות וה"ה כאן וכמ"ש הר"ן לענין מקוה שהוחזק להיות מימיו מתמעטים פחות ממ' סאה ע"ש שהאריך והפ"י כתב כן מדעתא דנפשי' לישב כן קושית התוס' דחזקת קטנות לא חשיב חזקה כלל וכן חזקת חי ל"ח חזקה. באמת שהדבר תמוה כמו שהאריך בשב שמעתא שמעתתא ג' פי"א לדחות כל ראיותיו דגם הר"ן לא קאמר רק במקוה שהוחזקה להיות מימיו מתמעטין פחות ממ' סאה הא אילו הוחזק להיות מימיו מתמעטים רק לא פחות ממ' סאה הוה בחזקה קמייתא אף שבודאי תתמעט אח"כ ע"ש. אמנם לפענ"ד נראה דסברת המהרי"ט הוא דע"כ לא שייך לאוקמא אחזקה רק היכא דהשינוי הוא בא מצד אחת אמרינן דראוי לאוקמא אחזקה קמייתא דהוה קודם וכמו שם במקוה אם לא הוחזק רק להיות מתמעט ולא פחות ממ' סאה אז שפיר מוקמינן אחזקה קמייתא דאטו השינוי בא מצד עצמו רק במקרה שאירע שהמקוה נתקלקל להיות מימיו מתמעטין שפיר שייך לומר אוקי המקוה על חזקתה שהי' בה ארבעים סאה אבל כאן במה איתרע החזקה במה שגדלה והולכת א"כ השינוי הלז בא ברבות הימים וא"כ איך שייך לומר אם אנו מסופקים אם הגיע לכלל שנים דהיינו אם הוא בן ט' דנוקי אחזקת קטנה שהיה לה מקודם ונימא שגם עכשיו לא נשתנה ואיך אפשר לומר כן אטו השינוי בא מצד אחר השינוי בא בכל רגע ורגע והרי הוא גדול והולך ואיך שייך לומר דעכשיו הוא כמו קודם הא אנן סהדי שהיום הלז אינו היום הקודם והימים ידברו מבלי להניח אותו על חזקתו הראשונה וז"ב מאד מאד לדעתי: