שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קנ״ג (ג׳)

והנה הברכי יוסף סי' תרמ"ג הקשה לפמ"ש בשכנה"ג דא"מ קודם צדקתך דא"מ אף שאינו תדיר מכל מקום אמרינן כ"פ ביום משא"כ צדקתך דלפ"ז סוכה וזמן דסוכה נמשך כל שבעה וזמן אינו רק ביום ראשון וא"כ מהראוי להקדים הסוכה דהזמן נמשך אף דזמן תדיר. ולפענ"ד ל"ק דכאן הזמן נמשך באמת על כל הימים רק דכל שהגיע הזמן כבר הגיע ועיין ט"ז או"ח ריש סימן תרע"ו וא"כ גם הזמן נמשך שהחיינו על זמן זה שהוא כל שבעה וז"ב. ובלא"ה נראה כיון דמשכחת לה דיאמר זמן ולא יאמר סוכה כגון הולכי דרכים וכדאמר רבב"ח אי לאו סוכה מי לא אמרינן זמן א"כ שוב זמן דתדיר תדיר קודם ודו"ק. ובזה נראה לפענ"ד מה דאמר רב להיפך אי לאו זמן מי לא אמרינן סוכה היינו לפמ"ש הרא"ש הגירסא דר' יהודה אמר כן ור"י ס"ל לעיל דסוכה יום אחד בלבד וא"כ שם לא משכחת לה דיאמר זמן בלי סוכה דביו"ט ודאי ל"ש שילך בדרך וא"כ שוב סוכה קודם דאף דזמן תדיר מכל מקום הסוכה נמשך דצריך לאכול בכל יום משא"כ זמן וכאן ל"ש דאי לאו סוכה מי לא אמרינן זמן דהא ביו"ט ודאי לא שייך הולכי דרכים ועיין תוס' שהקשו דב"ה אמרו משום תדיר ולפמ"ש אתי שפיר דשם שייך תדיר משא"כ כאן ודו"ק. ובזה מיושב מ"ש והלכתא סוכה ואח"כ זמן והקשו בתוס' דהא במשנה אמרו הילך מצה ואח"כ חמץ ולפמ"ש אתי שפיר דלדידן באמת דסוכה כל שבעה א"כ שוב ראוי להקדים סוכה משום דזמנו נמשך ושייך לומר אי לאו זמן מי לא אמרו סוכה משא"כ לר' יהודה שפיר פריך וע"ד שכתב הנוב"י לפי דרכו ודו"ק: