שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קנ״ב (ג׳)

והנה בשנת תרט"ז ד' וירא הראני תלמידי החריף מו"ה מענדיל בודק דברי התוס' הנ"ל שכתבו ד"ה אליבא בב"מ דף מ"ט אמרו דר"י אמר הנותן לחבירו מתנה מועטת דקנה וע"ז תמה דשם אינו מבואר רק דא"י לחזור בו ודברים יש בהם משום מחוסרי אמנה אבל לא דקנה ותדע דהרי הש"ס מסיק דישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי והלך ונתנו לבן לוי אחר אין לו עליו אלא תרעומת הרי דכל שלא הגיע לידו אינו קונה רק שהוא מחוסר אמנה. ובאמת שהיא תימה גדולה דבשיטה שם מבואר בהדיא דמה דברישא מותר לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר הוא דמיירי במכירי כהונה או דלא גרע מנותן לו רשות לתרום וא"כ מבואר דלא הוה קנין ממש. מיהו מזה אין ראיה דש"ה דלישראל אין לו בו רק טובת הנאה וטובת הנאה א"י להקנות ועיין מהרי"ט חלק יו"ד סימן ה' ובמקו"ח סימן תל"א ובספרי יד שאול סי' ע"ר. אך מה דפשיטא להו דבמתנה מועטת הוה קנין הנה מהש"ס ראיה רק דהוה משום מחוסרי אמנה ואולי מה דאמר דסמכא דעתי' משמע להו דהוה קנין וכעין דאמרו בב"ב דף קמ"א דלגבי בנו מועיל דשלבל"ע דסמכא דעתי' ועיין סמ"ע סימן ר"י ובב"מ דף ט"ז אבל אינו הכרח ועיין תוס' ב"ב דף קכ"ג ע"ב ד"ה הבא דמכירי כהונה הוה מוחזק וכמו מתנה מועטת ע"ש דכל כמה דלא חזר חשוב כמוחזק. ולפ"ז גם כאן עיקר כוונתם דקנה כל כמה דלא חזר בו וחשוב כמוחזק וא"ש ועיין בקצה"ח סימן ר"ד מ"ש לתמוה על השיטה בב"מ ולפמ"ש בשיטה בב"ב דף קכ"ג דמכירי כהונה חשוב כמוחזק משום דעשו שאינו זוכה כזוכה יש ליישב ועיין קצה"ח סימן ער"ח ודו"ק: