שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קמ״ז (ב׳)

והנה אירע מעשה באחד שלוה לפרוע לזמנים שונים עד"מ כל חדש וחדש כך וכך קרן עם עסקא עצה"ע והנה כל מה שפורע יותר יתרבה העיסקא על הנשאר שכבר שלם הקרן סך רב והנה רצה לחזור בו ואמר שמכאן ואילך לא ירצה לשלם עסקא ומחזיר הקרן שנ"ח בלי עיסקא. ולכאורה הוה כמבטל כיסו של חבירו דפטור ובפרט דמכאן ולהבא הוא מחזיר הקרן אך נראה כיון דא"י לחזור בו והו"ל דין פועל דא"י לחזור בו כמו אומן קבלן וא"כ שוב ל"ש מבטל כיסו של חבירו דכאן נתחייב שיעסוק בהמעות עד תשלום זמנו וכל דא"י לחזור הרי שעבודו קיים שיעסוק במעותיו ויתן לו חלקו בריוח כפי ההשואה ואינו נוגע למבטל כיסו של חבירו דהשותפות לא נפקע וכבר נתחייב לעסוק עד כלות הזמן וז"ב לפענ"ד ועיין בחו"מ סי' קפ"ב שכל שלא גילה דעתו שעוסק לעצמו הוא בשותפות וא"כ מה מועיל מה שמגלה דעת כעת הא השותפות כבר נעשה עד הזמן הלז כנלפענ"ד וגם לפמ"ש התב"ש סי' ח"י ס"ק כ"ד דבשומר ושליח לא שייך לפטור דינא דגרמי וא"כ כאן שחציו פקדון והוא חייב בשמירה וגם בחציו השני נעשה שליח לא שייך לומר דהו"ל מבטל כיסו של חבירו דאינו רק משום ד"ג אבל כל שבא לידו בתורת שמירה לא שייך לפטור משום ד"ג ועיין שו"ת בית אפרים חלק חו"מ סי' י"ז תשובת מוהר"ם שם דאם כתב זמ"פ לשנה כך וכך לשנה או כך וכך לחדש או לשבוע יוכל לחזור בתוך השנה ולא ישלם רק עד אותו זמן שפרע אבל אם כתב דרך כלל עשרים ממאה לשנה א"י לחזור אלא א"כ יתן הרווחים: