שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קמ״ג (ג׳)

והנה שאלני המופלג מוה' יוסף שורשטיין נ"י בהא דשיטת רש"י דבמוקצה מחמת איסור דרבנן לא אמרינן מגו דאתקצאי דהרי בעגל שנולד מן הטריפה כתבו התוס' בביצה דף וא"ו ד"ה וכי דכל שא"י לשחטו לכתחילה אמרינן מוקצה. ולפענ"ד נראה לחלק דשאני התם דהאיסור אינו רק מדרבנן ובעצם אינן מוקצין הפירות רק דדשא אחידא באפייהו משא"כ שם דכל דא"י לשחטו גוף העגל מוקצה היא ודו"ק ועדן צ"ע. ודרך אגב אומר במה דאמרו חולין דף י"ד א"ה בהמה לר"י בי"ט היכי שחטינן ומה קושיא הא באמת התוס' בע"ז דף י"ד ע"ב ד"ה מקום כתבו דסתם בהמה דקה לגדל עומדת כמו עז לחלבה אבל בהמה גסה כגון פרה לשחיטה מותרת וא"ה מה קושיא הא לר"י ע"כ בהמה דקה עז לחלבה ורחל לגיזתה אסורה לשחוט כדאמר ר"נ עז לחלבה וכו' פלוגתא דר"י אבל בהמה דשוחטין לר"י היינו פרה וא"כ ל"ק. ויש ליישב דאכתי קשה דא"כ מנ"ל דמשנה מיירי בדקה ואסורה ליומא דלמא בדקה מיירי ועומדת לשחיטה ודו"ק כי קצרתי: