שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קל״ט (ו׳)

והנה שאלני נכד דו"ז הגאון בעל ים התלמוד בהא דכתב הר"ן ראיה מהך דתעמוד לפניו ערומה דהרי היה בשביל הנאת עצמו וע"ז הקשה שאני התם דניהו דמשום הבועל מותר דלא הוה ג"ע דהוא עושה להנאת עצמו אבל היא שהיא ג"כ מצוות על ג"ע ואיך תעמוד לפניו ערומה. והשבתי דהדבר נכון דבאמת כל שלגבי הבועל לא מקרי ג"ע שוב שפיר היתה מותרת דהיא עשתה בשביל פקוח נפשו של זה דהרי אמרו הרופאים שימות וע"כ דשייך ג"ע ואסור להתרפאות בג"ע אבל כל שלא מקרי ג"ע לגבי הבועל היא אנוסה בדבר כדי להציל נפשו של זה וכמו דמותר לעשות כל מלאכת איסור בשביל פקוח נפש כמו כן מותר לעשות כן ובפרט באשה דקרקע עולם היא ובמה שעומדת ערומה אינה עושית שום מעשה מג"ע רק דאסור בשביל הבועל והיא עושית לפקוח נפש של זה ועיין בנ"ב סימן קס"א בחיו"ד מ"ש ליישב קושית הרשב"א דבאמת גרשה מרדכי והדבר צ"ע דא"כ היאך פריך הש"ס מאסתר והא באמת גרשה וליכא איסור ועכ"פ אינה חייבת להרג ואולי כיון דהי' בצנעא הגירושין שמתיראת מפני המלך וכמ"ש הרשב"א שם א"כ עכ"פ בפרהסיא נגד ישראל הי' נראה כאשת איש ושוב הוה פרהסיא וחייבת למסור עצמה ושפיר פריך. ובזה שוב ל"ק כל הקושיות של התוס' והקדמונים דאכתי הוה ג"ע דז"א דלגבי ג"ע באמת לא הי' ג"ע דהא גרשה וכ"כ לעיל בזה. והנה ק"ל בהא דאמרו בכתובות דף ט' דמעשה דוד מפני מה לא אסרוה משום דאנוסה הוית וקשה הא אמרו בכתובות דף נ"א דשבויי מלכות הן כשבויות ופריך הש"ס דתניא איפכא ומשני ל"ק כאן במלכות אחשורוש כאן במלכות בן נצר ופירש"י דאחשורוש מלך גדול וידעה שלא ישאנה ולפ"ז זהו בשבויות אבל כיון דשלח אחריה ובא אליה א"כ אפשר דסברה דישאנה ותתרצה לו ושוב היתה אסורה לבעל ולבועל. וגם קשה היאך אמר דוד לאורי' רד ושכב עם אשתך דלמא נתרצית ואסורה גם לבעל. אמנם נראה דלהס"ד דלא ידע מגט כריתות א"כ שוב לא הי' מקום שישאנה דכל ישראל לא יניחוהו שיעבור ויקח אשת איש ואסורה לבעל ולבועל וא"כ בודאי לא נתרצית וזה לפענ"ד הא דמשני ואבע"א כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו וקשה דקארי לה מה קארי לה והא היתה מגורשת ולפמ"ש י"ל דבאמת שיטת רש"י דכתב גט כריתות על תנאי והתוס' פירשו דכתב בלי תנאי ולפ"ז לשיטת התוס' דהי' כותב לה בצנעא והעולם לא ידעו מזה א"כ שוב לא מקרי אנוסה דהיא ידעה האמת שיוכל לשאנה וגם אם כתב על תנאי יוכל להיות שחשבה שישאנה וישתדל שימות אורי' כאשר סבב באמת כן אח"כ וא"כ אדרבא אז אסורה לבעל ולבועל ולכך אמר שני תירוצים דאם נימא דלא הי' לה גט כלל אז הוה אנוסה אבל אם הי' לה גט בלא"ה מותרת. ובאמת דקשה לי טובא על הא דסבב דוד שיבא לביתו וישכב אורי' עם אשתו יקשה דמה מועיל אדרבא עי"ז יבטל הגט לגמרי ונמצאת למפרע אשת איש ודוחק לומר שצוה לו לקדשה שנית וגם בזה מה הועיל דלמא יקדשנה ולא יתן לה גט כלל ותהיה אסורה לו לשיטת רש"י דהי' גט על תנאי עכ"פ נתבטל הגט וגם קשה היאך יכול לקדשה קודם שחל הגט ועיין שעה"מ הלכות אישות שהאריך בזה. אמנם נראה דבאמת לפמ"ש התוס' דהיה דרכם לגרש בצנעא א"כ אפשר שגם דוד לא ידע אם גרשה והי' בוש לשאול ורצה לעשות המבחן בזה שאם יבא אורי' לביתו אז מוכח שלא נתן לה גט כלל וידע עונו ולא יוסיף עוד אבל אם לא ירצה לירד שלא יבטל הגט אז מוכח שגרשה על תנאי ושוב סבב שיהרג אורי' ויהי' מותר לישא אותה ודו"ק. הן אמת דקשה לי לשיטת ר"ה דגיטו כמתנתו א"כ כל שזינתה ותהי' אסורה לחזור לו אם נימא דלא הוה אנוסה כיון שחשבה שיוכל לשאנה א"כ שוב נתבטל הגט דאדעתא דהכי לא גרשה רק שאם ימות לא תתעגן ולא תזקק ליבום אבל שתהי' עי"ז מותרת לזנות ושישאנה אחר ע"ז לא נתרצה ובטל הגט למפרע ושוב אסורה עליו וא"ל דלא הועיל בזה דס"ס תהי' אסורה לו דזה אינו דיועיל עכ"פ אם ירצה לזנות עמה משאר העם אז תהיה אנוסה ולא תתרצה ותהי' מותרת לאורי' ואטו ידע אורי' שהמלך יבא אליה ותתרצה לו. אמנם נראה דזה שסבב שימות אורי' וא"כ על לאחר מותו בודאי לא אכפת לי' ונתרצה בגט למפרע וכיון שלא רצה לירד לביתו ש"מ שלא בטל הגט בנתים ושוב הוה הגט גט וליבם לא חשש כ"כ כיון שבלא"ה תהי' אסורה גם לאחיו דהיא סוטה וא"כ למפרע לא חטא וזהו שדרשו שביקש לעשות ולא עשה והיינו שכ"ז שלא מת אורי' באמת הי' ספק חטא דשמא יבטל הגט ורק לבסוף לא חטא למפרע ודו"ק היטב: