והנה בגוף הדין שאלתו הי'. שמעון קנה מראובן תבואה ד' מאות כור שהיה לו לראובן אצל אדון אחד ובנאמנות שיתן לו על כל כור ריוח סכום ידוע ובקנין סטימתא ונתן לו מעות בעד התבואה ודרך הסוחרים לקחת מהמוכר גם הקאנטראקט שיש לו מהאדון. אמנם המוכר עדיין לא הי' לו קאנטראקט מהאדון כי עוד נשאר חייב מעות להאדון והקנין שלו ג"כ הי' קנין סטימתא אח"כ נסע המוכר לאדון לתת לו יתר המעות ולקחת מאתו שטר ושאל להקונה אם חפץ הוא שיכתוב האדון הקאנטראקט על שמו השיבו הקונה דאין לו שום נפקותא בזה אח"כ הביא המוכר השטר ונתן ליד הקונה ולא נודע על שם מי נכתב והנה האדון לא היה לו רק ר"ן כור תבואה ומחזיר יתר המעות והמוכר אינו רוצה להחזיר הריוח מן הק"ן כור באומרו שכבר נסתלק מכל. ופסק הרב דהמוכר ישבע שהשטר הי' נכתב ע"ש הקונה ולא יחזיר ריוח דנסתלק מחויב המכר לגמרי. וע"ז האריך מעלתו דלא נפטר מהרבה טעמים. לפענ"ד יפה פסק הרב ולא מטעמיה והדבר תלוי במנהג הסוחרים אם עושה השטר להקונה אם נסתלק מהחיוב לגמרי דהיינו דאין אחריות עליו ואף אם לא יתן לו האדון אין לו על המוכר כלום פשיטא דנסתלק המוכר מכל וכל. אמנם אם המוכר עדיין לא נסתלק ומחוייב באחריות כ"ז שלא התנה בלי אבליגע צריך המוכר כאן להחזיר כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קכ״ג (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.