שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קי״ז (ב׳)

את צעקתם וכל התלאה אשר מצאה אותם בדבר הרב אשר הי' לכם אשר שבק חיים לכל חי והרבנית לא הניחה לקבור בעלה עד כי הבטיחו וחתמו אנשי העיר לקבל עליהם חתנה ואח"כ נתחרטו באשר עסק במו"מ זה עשר שנים ולא למד צורתא דשמעתא וגם אינו ערום ביראה וקמו הרבה אנשים וכתבו שיבא והנה בא שם וכתב לו רב אחד שלשה הזמנות שיבא לשם ויקוב הדין את ההר והוא שחק לקול דבריו ובטחונו חזק על הרב הגדול אשר הוא בעוזרו כי מחותנו הוא וראיתי העתקה מכתבי הרבנים הנ"ל כי אסר על השו"ב השחיטה עד שיתנו להרב שני ר"כ ויראו לו סכין של שחיטה ואנשי העיר קבלו עליהם באיסור חמור השחיטה של השו"ב אם יתנו דבר מה להרב המשתרר עליהם בחנם וב"כ וב"כ השו"ב האומללים המה הולכים ודלים כי לא ידעו מה לעשות ובקשתם לחוות דעתי בדבר הרב ובדבר השוחטים והנה לא אכחד קושט דברי כי כמשא כבד יכבד ממני לכתוב בדברים האלו כי ידעתי גם ידעתי כי דברי לא יעשו פרי להשקיט הריב יען כי הדור פרוץ מרובה על העומד וכל איש עטוף כל מה שיכול לעטוף שנאה ובוז על הצד שכנגדו כי הנצחון תגבר גם הכושל יקימון מליו: