שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן צ״א (ז׳)

עוד יש לי לומר דבר חדש דבמקום שהאיסור הוא ברור לכ"ע א"כ לא אלמו איסורם להפסיד ממון אבל היכא דהאיסור אינו ברור כמו בנ"ד דרבו המתירים אשת חמיו רק דהרבה פוסקים החמירו בזה אלמו תקנתם דאל"כ יתבטל האיסור מכל וכל דיאמרו דמותר וכדעת המתירים ויתבטל האיסור לגמרי. וכעין שכתב הבעל עקידה בשער סדום דיותר יש לחוש במקום שיחשבו שהוא מותר ממה שעוברים על איסור אבל ידעו שהוא אסור רק שעברו עליו יעו"ש וה"ה כאן. וע"כ נראה לפענ"ד דאם לא נשא בודאי לא יתיר לישא ואף אם כבר נשא (כי לא נתברר בדברי מעלתו אם נשא או עדיין לא נשא) הנה הצ"ץ שהתיר דוקא באם היו להנשואין ע"פ הוראות מפורסמים וע"כ אם אינה מעוברת אין לחוש כיון דהיש"ש בשם הנמוק"י והב"ש אוסרים ואף בנשא כבר יש לגרש ומודים דרבנן היינו שבחייהו אבל אם כבר היא מעוברת יש לחוש ללעז רבים בודאי מותרת כל שכבר נשא עפ"י הוראה אף שאינו מפורסם ועיין בית מאיר בסימן ט"ו. ומ"ש מעלתו להתיר עפ"י הכרזה ח"ו להתיר דא"כ יכריזו על כל מראית העין ויבאו להתיר ח"ו כל איסור דמ"ע והמשכיל יבין ובפרט בדור פרוץ וד' יגדור פרצת רשעי בני ישראל בעוה"ר וישוב נדחינו לקיים כל דברי חז"ל להעמיד על תילה דתינו וישיבנו למקום מקדשינו: