שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קפ״ד (ח׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

יקרתו הגיעני ולענ"ד אינו מועיל דמ"ש כבודו דיכול הראשון לקחתו מהשני אף בהיותו חי זה אמת אבל זה אם לוקח הגט ומשלחו ביד אחר. אבל כאן שהגט היא על הבי"ד או ביד אחר אבל שם מונח לא בתורת שליחות רק שנמצא שם ולא נשתלח לזה שוב הו"ל כטלי גיטך מע"ג קרקע כל שלא בא בתורת שליחות מהבעל או מהשליח וע' בגיטין ר"פ הזורק בתוס' ומרדכי שם ואף אם נדחק דגם זה מקרי נתינה מיד הבעל או מיד השליח דבל"ז לא הי' מועיל אמנם אכתי הו"ל מילי ומילי לא ממסרי לשליח השני כמ"ש רש"י בגיטין דף כ"ט ואף דבשליח להולכה קי"ל דממסרי לשליח שהרי נותן לה הגט וע' באהע"ז סי' ל"ה ס"ו בהג"ה וא"כ בכאן שאינו נותן השליח הראשון להשליח השני דבר רק שאומר לו שאותו גט ששלח לשליח האחר ינתן לידו א"כ אינו אלא דיבור בלבד ולא ממסרי לשליח שיהי' נעשה שליח ע"י דבורו בלבד ודרך אגב אבאר מה שהקשה בשו"ת נוב"י חאהע"ז סי' קי"ב לדידן דיש חרגמ"ה וא"א לגרש בע"כ א"כ ל"ש החילוק של הקדוש מרדוש וכן הקשה בקצוה"ח סי' קפ"ב ולפענ"ד ל"ק דכל הכוונה של הקדוש הוא רק דבקדושין בעי גם קבלת האשה שתתקדש לו אבל בגט לא בעינן רק שהמשלח יתן הגט ומאתה לא בעינן רק רצונה לפי חרגמ"ה והא ראי' שהרי כתבו על א"ה כשר א"כ לא בעינן שתקבל איזה שיווי רק הגט בעצמו וא"כ כל ששולח גט והיא נתרצית א"כ לא הוי מילי דהגט אף שאין בו שום שיווי כשר ולא בעי רק שהבעל יתן גט וא"כ שוב לא הוה מילי דקבלה מצדו איזו שיווי לא בעי רק רצונה שתתגרש וזה הי' והגט אינו מילי וע' בקצוה"ח סי' ריש ודו"ק ועכ"פ כאן הוי מילי ולא ממסרי לשליח ובלא"ה ז"א דכל טעמו של הש"ע והטו"ז הוא משום דכלהו מכח בעל קא אתי וע' מלמ"ל פ"ו מגירושין שרמז לזה וע' גיטין דף כ"ט ולפ"ז זהו כשהבעל נתן לראשון שישלחו אבל כאן הבעל גילה דעתו שישלחו לזה השליח והרי הוא אמר שם השליח וכן נכתב בהמעשה ב"ד וא"כ אף שיש אומדנא שאם הי' יודע שהוא טעות לא הי' כותב כן מ"מ שוב בטל כל השליחות דהא אנן לא ידענו למי נשלח והוא בא וגילה לנו שם השליח וכל שלא נמצא שם איש כזה שוב נתבטל השליחות ושאני התם דהבעל חי ומצוה להשליח הראשון שיקח מיד השני ואף אם לא צוה השליח הראשון במקום הבעל עומד ולא כלתה השליחות אבל כאן שהבעל אמר ששם השליח השני הוא כך וכל שטעה הרי נתבטל השליחות ובלא"ה כל שהאומדנא בלב הוה סותר להמעשה כ"ע מודים דהוי דברים שבלב וכמ"ש הרשב"א בחדושיו לקדושין דף נון. וכאן ניהו דאומדנא הוא דטעה אבל מ"מ סותר להמעשה שכתבו בהרשאה שממנה זה לשליח והיא אין כאן ואף דברים שבלבו ובלב כל אדם שכתב הר"ן והמהרי"ט דמועיל וכאן בלבו של כל אדם בוודאי אינו דמי ידע שזה השליח לא נמצא שם וע"כ הדבר ברור דהגט הראשון בטל וצריך לעשות גט אחר ולשלוח להשליח שכתבו הב"ד שם וגם בלא"ה מי שמר הגט עד כאן ומי השגיח עליו שזהו הגט ואולי הסיח דעתו ממנו ולא מועיל הסימנים כ"כ כנלפע"ד את זה תשמרו שיהי' שמור לעת מצוא. ברצות ד' כי יש בו ענין תורה ת"ל. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאזאהן האבד"ק לבוב והגליל:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.