שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ס״ה (ג׳)

והנה זה יצא ראשונה מה שכתב מע"ל שיש לו ספק אם מה שמטפטף טיפין אחר טיפין ולא נזחל בלא הפסק אם גם זה נקרא זחילה או לא הנה הדברים פשוטים דכל שנזחל וניכר זחילתו אף שלא יהי' בכח שלא נפסק גם זה נקרא זחילה וכמ"ש מע"ל דמשמעות הש"ע סנ"א היא כן ומ"ש מע"ל מלשון הרמב"ם בלשון המשנה פ"ה דמקואות נוטפין שעשאן זוחלין איני רואה שום משמעות דשם לא כיון רבינו רק כל שנוזל לתוך המקוה ושם ינוחו זה לא נקרא זחילה אבל אם עשאה זוחלין שיזחל חוץ למקוה אז נקרא זוחלין וז"פ ואין צריך ראי' ואפילו כשלא ניזל חוץ למקוה רק במקוה עצמה ניזל ע"י מקל או קנה ולא נשאר נח זה נקרא זחילה וז"פ וברור. ומה שהאריך אם זה נקרא זחילה וכשהיא מונע בדבר המק"ט פסול וע"ז הביא דברי הנו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' קל"ז שכתב שיש להקל ע"פ דברי המג"א סי' תרכ"ט סק"ט ומע"ל האריך דאין שוה לו דשם הויות הסכך מותר ע"י דבר המק"ט רק הסכך עצמו אסור כל שיהי' מק"ט וכאן בעינין שהויות המקוה לא יהי' ע"י מק"ט. הנה גם הנו"ב כתב שיש לחלק קצת אבל לא ביאר החילוק אבל הנו"ב כתב שיש לו ראי' מסוף דברי המ"א סק"ט וכוונתו דאף שהוויתו בעי שיהי' בטהרה אבל כאן אין הלאסטין מקבלין טומאה רק המסמרים ודמי למ"ש הר"ן הובא במ"א שם דכל שאין הסכך עצמו נסמך עליו רק ע"י הקונדסין שרי וה"ה בכאן הלאסטין בעצמם אינם מקבלים טומאה רק ע"י המסמרים שרי אף אם הי' פסול בסוכה ג"כ הוויתו ע"י מקבל טומאה וזה נכון בכונת הנו"ב. ומ"ש מע"ל ראי' מסעיף מ"ח הנה לפי מ"ש אין ראי' משם דשם גוף הדבר שמק"ט הוא שאוחזו בידו ואדם מק"ט ומה ענינו לכאן וז"פ וברור ומ"ש מע"ל דהארגז הוא כלי שלם בכה"ג הו"ל דבר המק"ט אבל ז"א דכל שנעשה לחברו בקרקע לא חשיב דבר המק"ט וגם סתימת הברזא לא חשיב סתימה וע' בשו"ת פנים מאירות ח"ב וגם בשו"ת הנספחות לספר מנחת יעקב ואינם לפני כעת אבל שם ימצא דכל שנעשה לחבר עם הקרקע לא חשיב דבר המק"ט וכמ"ש הנו"ב שם ובדגול כאן אף שהניח בצ"ע אבל הדין פשוט. ומ"ש מע"ל להקשות על הב"י שכתב דכל שהי' לה שפות אף שהסיר אח"כ השפות מק"ט ומה שאמרו פשוטי כלי עץ אינו מק"ט היינו בשלא הי' לו מעולם בית קיבול וע"ז הקשה מע"ל דמשנה מפורשת להיפך פט"ו מכלים סריד של בעלי בתים טהורות גפפו מארבע רוחותיו שמא נפרץ מרוח אחת טהור הרי דכל שנפרץ אף שמתחלה גפפו מארבע רוחות מ"מ כל שנפרץ טהור. הנה לכאורה תימא גדולה היא. אמנם אחר העיון הנה מקום אתי לישב שהרי הרמב"ם בפירוש המשנה כתב דגפפו שעשה לו מסגרת סביב יעו"ש. ובזה י"ל דשאני מסגרת דאינו רק הכשר כלי וכמו דאמרו בסוכה ד"ה והיינו שזה רק קישוט לכלי ושם העיקר תלוי אם יחדו אותו לכלי וכל שעשה מסגרת סביב הי' קישוט לכלי ועי"ז יחדו לכלי וכל שנפרץ באחת מרוחותיו הרי נתבטל מהיות קישוט לכלי ולכך טהור אבל בשפות שנעשו לקיבול אף שנפרץ אח"כ מ"מ שם כלי עליו ולא הכשר כלי וזה נכון לדעתי. ומה שהאריך לתמוה על הנו"ב סי' קל"ו שכתב דלפי פי' הר"ן במקוה שבא ע"י המשכת המעיין אין דינו כמעיין במקום שלא הי' מהלך בתחלה וע"ז האריך מע"ל דמה ענין זה לזה דשם מיירי במי גשמים דכשיפסקו המי גשמים יופסק משם הילוך הנהר הוא דלא הוה כמעיין אבל בנתרחב המעיין אף במקום שלא הי' מהלך מתחלתו הוה כמעיין הנה המעיין בר"ן ובב"י ימצא דעיקר הוא כהבנת הנו"ב דלאו דוקא במי גשמים רק במעיין עצמו שריבה ע"י המשכה במקום שלא הי' מהלך בתחלה לא הוה כמעיין ולענין אם הזוחלין מרובין על הנוטפין הוא דנחלקו הר"ן והפוסקים והב"י כתב דלא כמהרי"ק אבל לענין אם ריבה ע"י המשכה במקום שלא הי' הולך מתחלה אין דינו כמעיין ואינו מטהר אלא באשבורן ומ"ם סאה ומה שהאריך בדברי הר"ש פ"ה משנה ג' דלפי דבריו אין שום מעיין מטהר בזוחלין אם המשיכו אותו במקום שלא הי' מתחלה הנה המעיין ב"י ימצא דס"ל דהר"ש ס"ל כהר"ן ולא כמהרי"ק וע"כ דמדברי הר"ש פ"ה מ"ג אין ראי' דכל שנתמלאה הבריכה ולא יזחלו שם הוה כמקוה אבל אם זוחל שם או שרבו הזוחלין על הנוטפין מודה הר"ש דכשר ותדע דאל"כ יסתרו דברי הר"ש בפ"ה מ"ג למה שהוכיח הב"י מדברי הר"ש כהר"ן וע"כ כמ"ש ודו"ק ומה שהשיג על הנו"ב סי' קל"ו שכתב שאם הקנים גבוהים מן המים ושופכים מלמעלה למטה פסולים שאין הזוחלין מערבין וע"ז האריך מע"ל מהנוטפין שעשאן זוחלין ופי' הרמב"ם שהטפין יורדים מההרים ואפ"ה אם עשאם זוחלין מועיל במח"כ לא ידעתי מה קאמר הנו"ב מיירי שהמקוה היא שאוב ואתה רוצה לטהר ע"י הזוחלין שהולכים מלמעלה בזה שפיר כתב שאין הזוחלין מערבין אבל אם המקוה כשרה באשבורן ורוצה לעשותה זוחלין כדי שתטבול הזבה בזה שפיר כשר ול"ש כאן שאין הזוחלין מערבין שבאמת יש להם דין זוחלין שכשרין בזוחלין וז"פ וברור ומ"ש שצ"ע במה שהקשה הב"י בשם הראב"י איך הנהרות מטהרים והא הוה קטפרס יעיין בהגהותי על הש"ע מה שרמזתי בזה והוא נדפס בדפוס לבוב מענקיש גם מה שהאריך בהתוספתא החופר בצד הנהר מהא דאמרו בחגיגה ארעא חלחולי מחלחל גם אני הרגשתי בזה בתשו' וגם בהגהותי על היו"ד הרגשתי בזה והבאתי דברי תוס' רי"ד על חגיגה יע"ש ומה שהאריך בענין בית קיבול העשוי למלאות שהמ"ל הרגיש בסתירת ד' הרמב"ם וע"ז מחלק מע"ל בין אם כבר מלאהו לבין אם לא מלאהו עדיין הנה גם אני כתבתי כן וישבתי בזה ד' התוס' בשבת דנ"ב ד"ה היא שדבריהם תמוהים כמו שתמה הגאון ר"י פיק וכבר קדמו בזה בשו"ת שבו"י ח"א יע"ש ובזה מיושב היטב דרך כלל המקוה כשרה לפענ"ד כמ"ש מע"ל ג"כ רק שרצה להראות חזותו ובאמת יפה העיר בכל מ"ש והרבה דברים שיש לי להאריך בדבריו אלא שאין הזמן מסכים ובזה אסיים ואומר שלו' והי' במשוך השופר יכתב בספר חיים טובים בספר כנפשו ונפש הדו"ש באהבה רבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל: