אמנם נראה דל"ק דבאמת בלא"ה לכאורה אין מקום לדברי דהרי ע"כ לא נחלקו אביי ורבא עם ריש לקיש רק אם במשך הזמן פורע אדם אבל קודם שהתחיל החיוב בודאי אין אדם פורע דלמה יפרע אם לא נתחייב. אמנם ז"א דאטו לא לוה כלל דבאמת הוא לוה בזמן רב קודם רק שמחל לו שלא יתחיל החיוב רק מזמן הכתוב בשטר אבל מ"מ מצד היושר אם יתרמי ליה זוזי בודאי יפרע לו קודם הזמן ולפ"ז לא דמי להך דיתומים דשם לא לוה ולא לקח ממון רק דנתחייב לזון אשתו ובניו וכל שלא הגיע החיוב ודאי אין אדם פורע וז"ב. ועכ"פ בנ"ד בודאי לא שייך חזקת אין אדם פורע ומטעם שכתבתי דלא כנוב"י. אמנם עדיין יש לעיין דהרי המהרי"ט בתשובה כתב דלכך אמרו מגו להוציא בשטר משום דשטר לא חשוב כגבוי עדיין ואין אנו דנין להוציא ממון רק אם השטר כשר וזה לא נקרא מגו להוציא ודפח"ח והרבה הארכתי בזה ועיין בתוס' חולין דף צ"ו. ולפ"ז בשטר מאוחר אפשר דשייך חזקה דאין אדם פורע ולא שייך לומר דלא עדיף מרוב ואין הולכין בממון אחר הרוב דהא כל הטעם הוא דאין הולכין בממון אחר הרוב משום דחזקת ממון אלים וקשה להוציא. ולפ"ז זהו כשאנו דנין לענין ממון וחזקת ממון אלים אבל כאן אנו דנין אם השטר הוא כשר וכיון דשטר מאוחר כשר א"כ אדרבא כל שלא הגיע הזמן אין אנו דנין על ממון רק על השטר אם הוא כשר וכל שהשטר הוא כשר שוב כשהגיע הזמן נוציא הממון וז"ש בע"ז דף יו"ד האי שטר מאוחר הוא ניעכבה עד דמטי זימנא ולא טריף ונדחק הנוב"י על לשון ניעכבה לאיזה צורך אמרו כן ולפמ"ש אתי שפיר כמין חומר דלכך שייך חזקת אין אדם פורע משום דאין אנו דנין על הממון רק על השטר והשטר כשר דמאוחרין כשרין ואין אנו מוציאין ממון עדיין ובב"ב שם מקשו שפיר על גוף הדין דשטר מאוחר כשר דלמה יהיה כשר דיש לחוש דלמא פרע אבל כל דקיי"ל דשטר מאוחר כשר שוב שייך החזקה דאין אדם פורע כיון דאין אנו דנין רק על השטר. אמנם נראה לפמ"ש הב"ש בסימן נ"ג בשם הט"ז דממר"ם שלנו חשוב כגבוי כיון דיוכל למכרו לאחר א"כ גם כאן בח"כ שלנו שיוכל למכרו לאחר ע"י שירא באבליגע או בלא אבליגע עכ"פ יוכל למכרו וחשוב כגבוי ונקרא מוציא ולא שייך חזקת אין אדם פורע. עכ"פ גוף דינו של הנוב"י בודאי נדחה ואין על הרב הראשון שום תלונה שפסק דלא כהנוב"י ומה שהאריך מעלתו בפלפולים יסלח לי שלא יכולתי לעיין שהפסיקוני רבים ואני טרוד מאד דברי הדורש שלומו באהבה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ב׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
