שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תס״ב (ג׳)

ובזה יש לומר הא דהרמב"ם מפרש בפירוש המשנה שחבטן היינו שתלש וקציצה עם נענוע מועיל וא"צ ריבוי והא דהדלה עליו דאם היה סכך רבה היינו שרבוי סגי בקציצה בלי נענוע וכשקצץ צריך נענוע וכפירוש שמביא רש"י בשם מפרשים ומה שמקשה רש"י מתרץ כמ"ש הכ"מ ע"ש ובשעה"מ הקשה דא"כ לרב דס"ל דקציצה בלי נענוע סגי א"כ היאך יתרץ הך דהדלה דבלי קציצה הו"ל מחובר ובשקצץ סגי וא"צ ריבוי ולפמ"ש יש לומר דבאמת הא דלא פירשו בשחבטן דהיינו שעירב משום דק"ל מ"פ הש"ס א"ה מאי למימרא והא טובא קמ"ל דמועיל ביטול וע"כ פירשו דשחבטן היינו שקצץ ומה דלא משני באמת דשחבטן היינו שביטל משום דקשיא ליה לר"ה בריה דר"י דס"ל פרוץ כעומד אסור ל"מ ביטול דלא שייך תירוצו של הר"ן וגם למ"ד דס"ל מצות להנות נתנו מא"ל אבל לרב דס"ל כר"פ דפרוץ כעומד מותר כדקי"ל וכן מצות לאו להנות ניתנו שוב נוכל לפרש כשחבטן דהיינו ביטול ודו"ק היטב. ובמ"ש הר"ן הנ"ל יש ליישב דברי הר' יחיאל ושוב ראיתי בב"י שכתב דלדברי הר"ן דברי הר"ר יחיאל נכונים ועיין פרי מגדים בשפ"ד סי' כ"ג אות י"א לענין א"א לצמצם. ודרך אגב אזכיר מה שראיתי בספר שנדפס מחדש שמו עטרת חכמים מהגאון מוה' ברוך פרענקיל וראיתי בו קושיא בחלק יו"ד בהא דאמרו מנ"ל דאזלינן בתר רובא והקשה הא קרוב הוא מן התורה כמ"ש והיה העיר הקרובה אל החלל והרי רוב וקרוב רוב עדיף וא"כ מבואר דאזלינן בתר רוב ונדחק שם. ולפענ"ד נראה דהנה באמת הא דרוב עדיף מקרוב ר"ח אמר כן ולא נודע הטעם. אך נראה דבאמת קרוב אינו אלא מיעוט לגבי רובא דעלמא (והקרוב אל העיר נגד רובא דעלמא) ולכך הרוב עדיף איברא דרובא דאיתא קמן עדיף מרובא דליתא קמן וכמ"ש התוספות יבמות דף ס"ז דרבי יוסי דחייש למיעוטא מודה ברובא דאיתא קמן וכ"כ בתה"ד סי' ר"ז דאף בממון דלא אזלינן בתר רובא מכל מקום ברובא דאיתא קמן מודה דאזלינן בתרה וכ"כ בשיטה מקובצת ב"ב דף צ"ג ולפ"ז קורבא הוה איתא קמן ורובא ליתא קמן ולמה יהיה עדיף רובא דליתא קמן מקורבא דאיתא קמן וצ"ל דמ"מ הקורבא דאיתא קמן אינו רק מיעוטא דאיתא קמן ומיעוטא דאיתא קמן נגד רובא דליתא קמן הרוב עדיף וה"ה בקורבא ולפ"ז בהס"ד דלא ידענו דאזלינן בתר רובא שוב קורבא עדיף דאיתא קמן והרוב והמיעוט הם שווים ושוב הקורבא עדיף ודו"ק היטב והקושיא כמדומה שמוזכר בספר בינה לעיתים על הלכות יו"ט ע"ש בסופו ולפענ"ד נכון כמ"ש ודו"ק: