עוד נראה לי בכוונת רש"י דהנה באמת הא דאמר ר"א מיגו דאי בעי מפקיר נכסיה לכאורה הא ר"א בעצמו ס"ל בערכין דף כ"ח דאין אדם רשאי לבזבז כל נכסיו וצ"ל דס"ל דישייר לעצמו רק שלא יהיה לו כשיעור ר' זוז ולר"א רשאי בכך אף דמבזבז יותר מחומש ולפ"ז שפיר כתב רש"י דע"ז הזהירה התורה לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו ושוב ל"ק דכל שמפקיר את נכסיו וגם אותה השדה שוב אסור להפקיר את הכל וע"ז הזהירה התורה וע"כ שמשייר לעצמו מאותה שדה ושוב אף עני אסור וזה ברור. ובזה יש לומר על השינוי שבכל מקום אמרו דרבנן ס"ל תרי מיגו לא אמרינן ובגיטין אמרו דרבנן ס"ל דלא תלקט לו לעני. ולפמ"ש אתי שפיר דדא ודא אחת היא דבאמת כל שמפקיר כל הנכסים אסור לבזבז ואם ישייר מקצת שוב אסור כמ"ש רש"י בב"מ וא"כ ע"כ דנימא דבאמת אינו מפקיר לחלוטין והדר יזכה בו שוב הו"ל כמלקט לעני וזה אסור וזהו הענין דתרי מיגו לא אמרינן דכל שאינו מפקיר לגמרי ורוצה לחזור ולזכות שוב לא יכול לזכות לעני וכדאמרו לא תלקט לו לעני ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תנ״ב (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.