שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תמ״ו (ג׳)

והנה בהא דמקשו בנדה דף מ"ד נוחל ממאן מאביו ומנחיל למאן לאחיו מן האב ומאי נ"מ אי בעי לרתי מדידיה אי בעי לרתי מאביהם לכאורה קשה לרבא דבעי יש בגר בקבר ודבנה הוה א"כ נ"מ לזה דהבן נוחל האם ומנחיל לבנו ואינו נוחל רק מכח האם דאל"כ שייך לאביו ולא נוחל והיא קושיא גדולה וצריך לומר דלפי המסקנא דדרשינן ולא לאבי מתה ופטור א"כ אין נ"מ בזה ולא שייך נוחל ומנחיל בכה"ג ושפיר פריך. ובזה יש ליישב קושית התוספות בב"ב שם ד"ה נוחל דמה ס"ד דמקשה דע"כ צריך לומר כרב ששת דאל"כ יקשה קושית הש"ס בנדה הנ"ל ולפמ"ש אתי שפיר דבהס"ד הוה ס"ל כאבעיא דרבא ולא ידע מה דדרשי ולא לאבי מתה וא"כ שפיר משכחת לה בכה"ג ודו"ק היטב: