ובזה מיושב מה שהקשו מהא דנולדה בזה מותרת בזה והא בדרבנן לא שייך מגו דאתקצאי. ולפמ"ש שם דגוף הדבר הוא מוקצה שוב אף בדרבנן שייך מוקצה וז"ב והנה הענין דאם עבר ותקנו מתוקן דאמרו גבי טבל נ"ל כיון דיכול לאכול ולהפריש אח"כ ואף דבדאורייתא אסור ובפרט בשבת מכ"מ כל שעבר והפריש מתקן גם מה שאכל לכך ל"ש מוקצה בזה. ולפ"ז בהך דלגין של טבל דאף אם יעבור ויתקן לא יתוקן למפרע דע"כ לא אמרינן דמתוקן למפרע רק במה שהיה יכול להפריש אבל בלגין דלא היה ראוי להפריש א"כ לא היה ראוי לבילה ובזה בודאי הוה מוקצה ודו"ק כי קצרתי:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תל״ו (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.