שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תל״ו (ג׳)

ובזה א"ש מ"ש רש"י דמאן דלא בעי היתר אכילה מכשיר אתרוג של טבל והוא תמוה דלמה נד מלפרש לענין תרומה כדאמר בש"ס ועיין מהרש"א ולפמ"ש א"ש דבאמת תרומה דיכול לתשול לא אסור רק מחמת דיהיה טבל. ובזה נראה לפענ"ד דגם המג"א מודה דטבל קודם שנטבל הוה פסולו בגופו דהא לא נתברר האיסור והוה כלו אסור ורק במקום דהוה האיסור בפ"ע נחלק המג"א על הש"ג אבל כאן שבא לעולם בתערובות ל"ש ביטול ודוקא כשכבר היה תרומה ושאל עליה בזה לא היה רק איסור בלוע ומותר ודו"ק היטב. ובזה מיושב מה שהקשה הכפ"ת על הרמב"ן דהא אסור להפריש תרומות ומעשרות ביו"ט ולפמ"ש כוונת הרמב"ן דכל שיכול לסלק האיסור לא הוה רק האיסור בלוע ויוצא אף דאסור להפריש ביו"ט אבל עכ"פ לא הוה רק כאיסור בלוע ויוצא ודו"ק. והנה בהא דאמרו בשבת דף מ"ג שאם עבר ותקנו מתוקן והקשו בתוס' שם דהא לענין בכור אסור אף שעבר ובקרו וכ"כ בזה הרבה דברים. וכעת אמרתי דבר חדש בזה דהנה טבל יש בזה שני איסורים איסור טבל וגם איסור תרומה דפתיך ביה כמ"ש הר"ן בנדרים דף פ"ה וכן הוא בנדה דף וא"ו ולפ"ז כל שעבר ותקנו ניהו דמה שנשאר עודנו טבל אבל איסור תרומה נפקע ממנו שהרי כבר הפריש תרומה וא"א לערבו דא"כ יתערב תרומה ויאסור עד ק"א ולשאול ג"כ א"א דאין נשאלין ביו"ט וא"כ עכ"פ נפקע חלק אחד מהמוקצה דהיינו שאין על הטבל הנשאר איסור תרומה וכל שנפקע מקצת המוקצה נפקע כול'. וזה ענין שאם עבר ותקנו מתוקן. ובזה נראה לפענ"ד ליישב הא דכתבו התוס' בסוכה דף י' להוכיח דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר דהרי אמרו בערובין דף ל"ו דאם אמר ערבו לי בזה לא אמר כלום ומשום דסוף היום קונה עירוב הא אם תחלת היום קונה היה ערוב ולא אמרינן מגו דאתקצאי מחמת יום שעבר והקשה השעה"מ פ"א מיו"ט הכ"ד דמה קושיא הא בטבל אף מוקצה מחמת יום זה לא אמרינן ומשום דאם עבר ותקנו מתוקן מכ"ש מחמת יום שעבר ע"ש וכ"כ בזה. ולפמ"ש יש ליישב דכל הטעם הוא דאם עבר ותקנו מתוקן דעכ"פ לא פתיך בי' תרומה וא"כ כאן דבסוף היום יהיה עדיין טבול יום ולא יהיה תרומה וא"כ עדן פתיך ביה תרומה ושייך מגו דאתקצאי ודו"ק היטב: