שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תל״ב (ג׳)

והנה מ"ש הקצה"ח ליישב קושית היש"ש ולחלק דדוקא בנגנב חייב אף באונס מטעם דכל גניבה הוה קרוב לאונס ואפ"ה חייבה התורה אבל באבידה באונס פטור ע"ש הנה במהרי"ק שורש ק"ד מבואר דגם באבידה חייב אף שהוא קרוב לאונס רק באונס גמור פטור ע"ש שהביא מהמרדכי ע"ש שהביא ראיית היש"ש מב"מ דף נ"ח וקצת ראיה להקצה"ח מהא דאמרו בב"מ דף צ"ד ע"ב אמרו במערבא ק"ו ומה גניבה שקרובה לאונס חייב אבידה שקרובה לפשיעה לא כ"ש ואם איתא דגם אבידה חייב בקרובה לאונס א"כ לאו ק"ו הוא ומנ"ל זאת. וגם בהא דאמרו שם ואידך מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ואמאי לא קאמר דהפסוק אצטריך לאבידה קרובה לאונס וע"כ דבאמת פטור בזה ולפענ"ד היא ראיה נכונה להקצה"ח: והנה הטור כתב בסי' ש"ג שם ואפילו הקיפה חומה של ברזל אין אומרים אילו היה שם היה יכול להציל חייב ואם לאו פטור והדברים סתומים דמה ענין הקיפה חומה לאם היה שם היה יכול להציל וגם הרי סיים חייב וא"כ אין הלשון מתוקן דהרי באמת חייב וכבר כתב היש"ש שם דאין הלשון מתוקן אבל כפי מ"ש בירושלמי לפנינו ניכרין הדברים שנשמט בטור מאין הראשון עד אין השני וז"ל הירושלמי אפילו הקיפה חומה של ברזל אין רואין אותו כאילו שמר היה יכול להציל חייב שאינו יכול להציל פטור אין אומרים אילו היה שם אחר היה יכול להציל וגם בטור צ"ל כך ומ"ש אלו היה שם אחר היה יכול להציל והיינו דכל שהוא א"י להציל אף שאחר היה יכול להציל כל שהשומר א"י להציל פטור וכן מבואר בירושלמי פ"ח דשבועות וע"ש במראה הפנים וא"כ כל דברי הירושלמי מבוארים וכך צ"ל בטור. שוב ראיתי בדרישה שנדחק בלשון הטור ונדחק משום שלא היה לפניו דברי הירושלמי ובטור נשמט בטעות הדפוס. ומובטחני כי זכות הטור יעמוד לי כי ת"ל מתריצנא דבריו היטב ודו"ק: