והנה בשנת תרכ"ג יום ג' תולדות הגיעני מכתב מהחריף מוה' זאב וואלף נ"י הנ"ל וכתב על מ"ש דלפסול אדם ודאי פסול עדות מיוחדת וע"ז כתב דעדות מיוחדת כשר לפסול אדם והאריך בראיות. הנה לא צריך להאריך והדבר מבואר ברמ"א סי' ל"ד סכ"ח בשם שו"ת מהר"ם פדווא ועיין בשו"ת מ"ב סי' נ"א. הנה גם אני ידעתי מזה והדברים עתיקים כמ"ש לעיל. אמנם זה דווקא לענין להוציא ממון על ידו שפיר נפסול אותו בשביל שהעידו עליו עדות מיוחדת אבל לענין שיהיה פסול אדם שעשה מעשה רע זה צריך שיהי' עדים שנים ולא יכשר עדות מיוחדת ובאמת יש לומר בטעם הדבר דדוקא לענין לפסלו לעדות הוא דפסול גם בעדות מיוחדת דעכ"פ א"י להוציא ממון מספק דהרי הוא עכ"פ ספק פסול ע"י עדות מיוחדת ול"מ לשיטת הרי"ף ודעמיה דבתרי ותרי לא מוקמינן גברא על חזקתו ודאי דנפסל לעדות ע"י עדות מיוחדת ואף להסוברים דבתרי ותרי כשר דמוקמינן גברא על חזקתו אבל מכל מקום כאן ע"י עדות מיוחדת יכול לומר אנן אעדים קא סמכינן ושם בתרי ותרי שאני דעכ"פ יש עדים שאומרים כדבריו אבל לגבי בע"ד עדות מיוחדת כל שהוא ספק א"י להוציא על ידו ומכ"ש לחייבו על ידו בד"נ אבל כאן לפסול אדם בודאי דומה יותר לד"נ ועיין ב"ש סי' קל"ג ובמ"ב שם. ובזה יש ליישב קושית דו"ז הגאון בים התלמוד בב"ק דף ע"ג גבי דאסהידו תרי בחד דהקשה על הא דפריך בכתובות דף כ"ב תרי ותרי ננהו ולוקמא בכה"ג שהיה ע"י עדות מיוחדת. ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ שיהיה הדין בטל בזה אינו נוגע לד"מ דהא יכול לקיים ע"י אחר בודאי פסול ול"מ לרש"י דמשום גנאי הוא ודאי דהוה גנאי ואף לשאר השיטות עכ"פ פסולין מספק ואכ"מ להאריך:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תי״ח (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
