עוד היה נראה לי דבר חדש עפ"מ שביארתי בתשובה דענין עדות מיוחדת היא משום דהוה חצי דבר דכשם שחצי דבר ל"מ משום דבעי דיבור שלם ה"ה דבעי שני עדים דיהיה דבר שלם. ובזה ביארתי החילוק שבין ד"מ לד"נ עפמ"ש הרי"ף דאם אהני מעשיו לאיזה דבר לא מקרי חצי דבר וא"כ בממון דע"א מועיל לשבועה לא מקרי חצי דבר ומעתה באישות דמועיל ג"כ עכ"פ לאיזה דבר דלכתחילה בודאי הביטול מועיל שלא תנשא לכתחילה שוב לא מקרי חצי דבר ולפ"ז כאן שבעת שמיעת עדות לא יכול להגיד ולא היה אז אפילו חצי דבר לכך ל"מ ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תי״ח (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.