שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תי״ב (ה׳)

עוד נראה לי בישוב קושית התוס' דהנה לכאורה צריך ביאור בנסכא דר"א דאמרינן דהו"ל מחייב שבועה ואיל"מ וקשה אם נימא דגם גבי ע"א כל שמחייב ממון צריך שיהיה בו דין הזמה. ולפ"ז לפמ"ש בשו"ת מיימוני דנסכא דר"א מיירי שבתחלה בא העד וזה טוען שדידי חטפי דאם טען מתחלה בא העד תיכף לממון ואינו נאמן ע"ש סי' ס"א בה' משפטים וא"כ קשה לפמ"ש הש"ך סי' ל"ג דאף דבטל דו"ח בממון אבל עדות שאי"ל בעי א"כ שוב כאן העד יוכל לומר דלא בא רק לחייב שבועה דהיה יכול לטעון לא חטפתי וא"כ הו"ל עדות שא"י להזימה ועיין שו"ת נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב שהאריך הרבה בזה לענין עדות מיוחדת ואף דהוא כתב דע"א לא שייך הזמה היינו כשאינו בא לחייב ממון אבל כל שמחייב ממון שוב בעי תורת הזמה וא"כ הו"ל עדות שאילה"ז וצריך לומר דבאמת העד לא בא רק לשבועה ומה דמחייב ממון לא בא מצד עד רק כיון דבכל מחויב שבועה ואיל"מ כגון חמשין ידענא וחמשין לא ידענא קי"ל דכל שא"י לשבע משלם ה"ה בזה כל שאינו יכול לשבע אותה שבועה שהעד בא לחייב שוב הו"ל ממילא מחויב שבועה וא"י לשבע משלם וז"ב. ולפמ"ש מיושב קושית התוספות דלרב ושמואל למה לא יתחייב דא"י לטעון דידי חטפתי. ולפמ"ש אתי שפיר דכל דלית להו מחויב שבועה וא"י לשבע משלם שוב לא שייך לחייבו כלל דהו"ל עדות שאילה"ז דכל החיוב ע"כ מצד העד והעד יוכל לפטור עצמו ולומר דלא בא רק לשבועה וזהו דיליף ר"א מקרא דשבועת ד' והיינו דכל דמחושואיל"מ בשאר שבועות שוב יכול לחייב בנסכא דרבי אבא ממון ולא הוה עדות שאילה"ז ודו"ק היטב: