שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ט (ג׳)

ובחידושי אמרתי בזה דבר נחמד דהנה הרא"ש פרק לולב הגזול תמה דמ"ש מעמ"ל משאול דפסול וכתב בשם רבינו ישעיה דשאול חייב באונסין משא"כ מתנה ע"מ להחזיר דפטור וצריך ביאור דנהי דלא נתחייב באונסין דהרי נתן לו במתנה ולא בתורת שאילה אבל אכתי קשה הא לא קיים תנאו וצריך לקיים תנאו אמנם זה אינו דכל שנאנס אנוס הוא בתנאי ואונס רחמנא פטריה אך עדן צריך ביאור לפמ"ש הש"ך בסימן כ"א דניהו דאונס פטור מטעם דהוה כלא עבר הא מ"מ לא קיים תנאו ואונסא כמאן דלא קיים והרי כאן לא קיים תנאו. אך אחר העיון ז"א דהרי בת"כ הרי כפייתו אמורה וא"צ לקיים התנאי רק דצריך שלא יעבור על תנאי דאל"כ המעשה בטל וכל שהוא אנוס הרי לא עבר ופטור ולקיים א"צ. ולפ"ז כל שלא כפל לתנאי הרי צריך לקיים תנאו מתורת שכירות וא"כ כל שצריך לקיים תנאו ואונס כמאן דלא קיים וחייב באונסין משום שלא קיים ולכך צריך שיכפול תנאו וז"ב כשמש. וזה אמרתי בשנת תרכ"ג גימל נצבים כ"ד אלול. ובזה יש ליישב מה שהקשו הט"ז והמג"א סי' י"ד וסי' תרנ"ח לפמ"ש הרא"ש בקידושין סי' כ' לענין קידושין דאף ששאל ליה טלית אמרינן דדעתו היה אם לא יועיל לשון שאלה יהיה בתורת מתנה ועכ"פ בתורת מעמ"ל ולמה לא נימא גם בלולב כן ע"ש שנדחקו ועיין קרבן נתנאל בסוכה פ"ג ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דנתן בתורת שאלה ניהו דהיה דעתו שיועיל בתורת מתנה ע"מ להחזיר אבל עכ"פ לא כפל לתנאו ושוב הו"ל כשאול ולא יצא דהרי חייב באונסין: